אולי שתלנו את השתילים הפוך?

ט"ו בשבט, כאן המקום לחשוף זוועה היסטורית, הוא יום השואה לאילנות. לקח לי זמן רב לעלות על הקונספירציה, אך בסוף נפל לי הבזקרט והבנתי כי יש משהו מופרך בעובדה שטקס הנטיעות בבית הספר נערך מדי שנה בדיוק באותו אתר. מדובר בשטח אדמה מוגבל של חצי דונם: אם היה צומח ולו אחוז מהעצים שנשתלו בו, היה הופך ליער סבוך יותר מהיער בו אבדה כיפה אדומה.

לא טקס נטיעות, רבותי, טקס קבורה. ואני מדבר כמובן רק על השתילים ברי המזל שלא זרקנו אחד על השני בהסעה. אלה מתו בדרך. האם היינו עיוורים מכדי לראות כי עצי השנה שעברה היו ואינם, או ששותפים היינו למזימה? האם באמת לא השגחנו בכך שהשטח נטול כל צינור השקיה? איפה אילנה דיין כשבאמת צריך אותה? ואיך כולם שם דיברו יפה על העצים ועל ארץ ישראל, כיצד הסבירו בפירוט מתי יש להוציא את השתיל מהניילון השחור ומה לעשות כדי שהאקט יצלח. זה ציני, יש שלא יאהבו את זה, ואני מתנצל מראש, אבל בעיני כל היחס היפה לשתיל המוצא להורג דומה לשלט "זהירות מדרגה" שנתלה בכניסה למקלחות הגזים.

נטיעות וט"ו בשבט? לא במקורות היהודיים. מדובר אמנם בראש השנה לאילנות, אבל זה מושג הלכתי טהור. המשמעויות של היום הזה מבחינה הלכתית משעממות יותר מאהוד יערי: עץ שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנה קודמת, וזה רלוונטי לעניין מעשר עני שתופס רק בשנה שישית ושלישית. קורנפלקס. גם מבחינה חקלאית אין היגיון רב בחג המכונה "ט"ו בשבט". חקלאים נוטעים בראשית החורף, לא בשיאו. אגב, זה שהשקדיה פורחת בט"ו בשבט זה באמת סוג של סטייה. זולתה, פורחים כל החבר'ה ביער באביב. אולי מישהו מקק"ל שילם לה.

כי את זאת יש לדעת: העניין של הנטיעות הוא לחלוטין לא דתי. ט"ו בשבט הוא חג של קק"ל. אבל אין לי בעיה עם זה: אני מעריץ את קק"ל. בכיתה ג' אפילו גנבתי כסף מקופת הצדקה שאנשיה הניחו בכיתתי. עם הכסף קניתי מסטיק עגול, מסטיק שכולו נטיעות באדמה הקדושה, מסטיק שכולו ציונות.

תסמונת דאום

אולי שתלנו את השתילים הפוך?