יא ירח, יא ירח מה עשית? בלבלת בת ובן

מאת מיכל סבו


זירת המסחר המקוון מרבה להעסיק את ציבור הגולשים ובעלי העסקים. הצרכנים, ברובם, עדין לא הטמיעו את פעילותה על כל היבטיה, חלקם אף נרתעים ממנה. הבעת אי האמון בזירה קשורה בעיקר לסממנים הוירטואליים שלה, כלומר לניתוק מן הפעולות הממשיות הכרוכות בקניה בחנות רגילה. בקניון הוירטואלי אין מוכר ואי אפשר למשש את המוצר שרצינו לרכוש. להוציא מספר פתרונות של מגע אישי, כמו למשל התקשרות מיידית מהאתר למוקד אנושי לשירות לקוחות, כל העסק הזה נראה כמו חוויה מטאפיסית. קשה להתעלם מהתחושה שכרטיסי האשראי שלנו כאילו נעלמים לאיזשהו חלל בלתי ידוע, ואת מגע המוצר בכף ידינו לא נותר לנו אלא לדמיין. אז אם כבר הגעתם לחנות וירטואלית, למה לא לקנות מוצר שלפחות בשלב הזה, נמצא בגדר הממשות הוירטואלית. מה דעתכם על חלקה על הירח? אתר "קרייזי שופס" פותח בפניכם צוהר לחלום שמימי ומציע הצעות מיוחדות כמו רכישת אדמה על הירח ואפילו אפשרות לקרוא לכוכב מסוים על שמכם.

הסיפור המוזר הזה כבר לא חדש, ומסתבר שהוא תפס די יפה את האמריקאים. מסתבר, שכבר יותר מעשר שנים מתבצעות רכישות של שטחים על הירח. יש שאומרים שאפילו רייגן ובוש (האב) גילו את הערך העצום בקניה שכזו ומיהרו לרכוש מאות דונמים על הירח. אל חשש, יש עדין מקום לכולם. בשלב הזה, כמו כל דבר שטוב לעם האמריקאי, מגיע המסחר בקרקעות שמימיות גם לארצנו הקטנטונת. לדברי דניאל ירון, שהקים יחד עם חגי נוה את "קרייזי שופס" האינטרנטית, עד כה ישנם כ-300 אלף בעלי קרקעות על הירח בעולם. "בארץ יש כבר כמה אלפים", מוסיף ירון. "ביניהם גם כמה סלבריטאים כמו למשל, יאיר לפיד, כמה חברי כנסת ואפילו אישיות בכירה וידועה מאוד", אותה בוחר ירון שלא לחשוף.

הכל התחיל ב-67', השנה בה הוכרזה "אמנת החלל החיצון" שקבעה, כי הירח אינו יכול להיות שייך למדינה זו או אחרת. לאחר 13 שנה, מבזיק רעיון מבריק במוחו של דניס הופ, אמריקאי אלמוני אז ולימים, איש עשיר כקורח. הופ מחליט ב-1980 לתבוע בעלות על הירח ועל עוד שמונה גופים שמימיים. כדאי שתבינו, האיש הופך למפורסם במהירות האור, כאשר מדי שנה מתפרסמות עליו כאלף כתבות בסי.אן.אן ובטיימס. ואכן, משלא נמצאה סיבה מספקת דיה בכדי להטיל וטו על דרישתו של הופ, עובר הירח לרשותו. אין פירוש הדבר שנאס"א תחדל לבקר במקום הנכסף, הרעיון הוא שהנחיתה על הירח תותר לשם פעילות מחקרית ואילו הופ מנכס לעצמו את ההיבטים המסחריים של השהיה במקום.

בשנת 1984 עולה ניסיון להעביר את חוק "אמנת הירח", לפיו לא יוכלו גופים מסחריים לנכס לעצמם את הירח. מתוך 185 מדינות, שש בלבד חותמות על המסמך. המדינות הגדולות וביניהן ארצות-הברית ורוסיה בוחרות שלא לחתום ולא להצהיר הצהרות מיותרות. מי יודע, אולי הם ירצו להקים שם איזה מלון או שניים. מצחיק? מסתבר שלא ממש. השמועות מספרות על גישושים של הילטון העולמית לבנות במקום, ויש גם כמה אדריכלים שעמלים בדקות אלו על תכנון המושבה הראשונה על הירח.

ואחרי הכל, זה רציני כל העסק הזה? לי זה נשמע די בשמים.
"זה גם רציני וגם לא רציני", אומר ירון. "רוב האנשים קונים את הקרקע כמתנה. פעם היו מביאים שעונים או מגבת רקומה. עכשיו יש רעיון יותר מקורי שנותן תחושה של נצח ורומנטיקה".

בכל מקרה, למי שמבקש לעשות "עסקים" ואולי להרוויח איזו לירה או שתים, חשוב לציין שמחיר הקרקע באתר "קרייזי שופס" הוא ממש במבצע, כלומר מחיר ישן עד גמר המלאי. 500 דונם יעלו לכם כ-220 שקל או 45 אגורות לדונם אדמה בצד המואר של הירח (כלומר, בצד שמשקיף לכדור הארץ). ירון מספר שהשטח שברשותו שווה כבר היום כעשרת אלפים שקלים על הנייר, כמובן. רכישת השטח מזכה את הקונה במפה מוקטנת של הירח ובארבעה מסמכים: שטר קניין ירחי, חוקת הירח ומגילת זכויות, תעודת בעלות, ומגילת הזכויות הכוללת אישורי בניה, זכאות למחצבים וכדומה.

המדיום האינטרנטי מטבעו מצליח לשלוח זרועותיו לכל הפינות בעולם באשר הן. בתור שכזה, הוא משמש כלי יעיל מאוד להפצת המוצרים השמימיים. ירון ונוה, שקיבלו בשנת 1997 את הזיכיון להפעיל את "שגרירות הירח בישראל", מוכרים החל מלפני חודש גם דרך וואלה! שופס.



* אתר סיון.קום ואתר וואלה!שופס הן חברות בת של וואלה! תקשורת