דבר כזה עוד לא היה: מהדיווחים בכלי התקשורת מסתבר כי סקרי סוף השבוע מצביעים על יתרון בן 17 אחוז לאריק שרון, ימים אחדים לפני הבחירות. זהו נתון מדהים שאף אחד לא ממש חזה אותו. כל הפרשנים, כולל עבדכם הנאמן, חזו שימים אחדים לפני הבחירות הפער יצטמצם. אני עדיין נוטה לחשוב שכך יקרה. הבעיה היא שבקצב הזה יתכן שהצמצום יתרחש כמה ימים אחרי הבחירות. מדהימה העובדה שלא משנה כמה טעויות עושה שרון, והוא לא חף מכאלה, שום קול לא ממש זז מכיוונו לעבר ברק.
ועדיין, להערכתי, פער כזה כמו שמשתקף בסקרים לא יהיה גם בבחירות עצמן. זה פשוט לא יכול להיות. העם מחולק חצי-חצי, זה הרי ידוע. יש גם מתלבטים רבים האמורים כביכול לחזור הביתה לברק. אבל במערכת הבחירות הזאת, כבר אי אפשר לדעת.
בימים האחרונים עוסקת התקשורת בשאלה מה יכול קמפיין ברק לעשות כדי לנצח. מישהו חושב שיועצים אסטרטגיים הם קוסמים? אני אומר בפסקנות: אין מהלך רגיל שיכול עכשיו לגרום למהפך בדעת הקהל. כדי ששרון לא ינצח צריך לקרות נס, או אסון.
ובכל זאת, הקמפיינים נמשכים כאילו כלום. ובצדק. כך צריך לעשות. בעניין זה אני מופתע (בעצם, כבר לא) מהעובדה שאהוד ברק ממשיך לשאת בתשדירים נאומים לאומה. הסקרים הרי מוכיחים כי הופעותיו רק מרתיעות את הבוחרים. ולמה הוא מדבר בשפה ספרותית כל כך גבוהה, שרק העשירון העליון יכול להזדהות איתה? היתכן שברק רוצה רק את הקולות שלהם?
או נס או אסון
3.3.2001 / 18:53