מאת תולי שרגאי שליחת וואלה! חדשות לגוג'ראט
12 שעות אחרי נחיתת המשלחת, כבר התנוססו דגל ישראל ודגל הודו בפתח בית-חולים-שדה הישראלי, שלט גדול נתלה והכי חשוב - היה ש.ג. המטופל הראשון, גבר ששתי רגליו נשברו וגובסו, קם בסוף הטיפול, הודה לרופאים הישראלים המסורים, נופף בקביים שקיבל מהם ועלה על הטוסטוס.
וזה בערך מה שבוהג', העיר בה נמצאת המשלחת הישראלית, עושה. אומרת תודה לכל המשלחות הגיעו לטפל בה, מנופפת בקביים (זו הפעם הראשונה מזה עשרים שנה שהודו, מדינה גאה מאוד, ביקשה עזרה בינלאומית), ועולה על הטוסטוס, כדי לברוח כמה שיותר רחוק מהעיר. החיים והמוות מתחלפים כאן באמצע הרחוב, לפעמים באמצע הבניין. אין שום חוקיות בהרס שזרעה כאן רעידת האדמה. בניינים גדולים קרסו, בקתות קטנות נשארו על מקומן. "אני מחכה שיוציאו את הגופה של אמא שלי מבין ההריסות", אומר אדם הצופה בדחפור שמפנה את מה שפעם היה בית בן ארבע קומות. "את הגופות של אשתי ובתי הוצאתי בעצמי לפני יומיים". שום שריר לא זע בפנים שלו כשהוא אומר את זה. מספר המתים המדוייק לא יוודע אף פעם, ככל הנראה.
האנשים בכל מקרה לא לוקחים סיכון. מי שיכול, בורח. במשאית עמוסת ציוד או בטוסטוס עם כמה שמיכות. העיקר לא להיות כאן בפעם הבאה ש"אתה מרגיש כאילו ניערו אותך עם השטיח" כמו שתיאר את זה ישראלי שעבר את רעידת האדמה.
הישראלים 'הנעדרים' נמצאו באשראם, עושים ויפסאנה
ישראלים היו היום לא רק בבית החולים המאולתר. במבצע נועז הגיע הודי שמקורב לשגרירות ישראל לאשראם נידח ושלף מקורס וויפאסנה שני ישראלים שלא תיארו לעצמם שאם הם לא יתקשרו הביתה, ההורים שלהם כבר יתקשרו לידיעות אחרונות. "וואו, חשבנו שהמדיטציה באמת עובדת", סיפר אחד מהם על רגע הרעש.
בינתיים, השמועה על בית החולים החדש התפשטה וזרם הפצועים התגבר. רובם סובלים מפגיעות בגפיים התחתונות, הטלוויזיה נפלה עליהם, הקירות התמוטטו, הקומה נפלה. חלקם איבדו בני משפחה, לפחות אשה אחת הגדילה את המשפחה. צעירה שהגיעה היום לבית חולים נמצאה בחודש השישי להריונה, כשהמים כבר יורדים. הרופאים לא נתנו הרבה סיכוי. כעבור שעתיים היא ילדה מול עיניהם המשתאות, ומול מצלמות של כל התקשורת הישראלית, פגה קטנה אבל חיה. התינוקת תצטרך לשהות שלושה חודשים בבית חולים במומביי. הבעיה היא שהישראלים מתקפלים מכאן כבר בעוד שבועיים. משרד החוץ מגייס עכשיו תרומות למימון האינקובטור במומביי. את השם ישראלה היא קיבלה לכל החיים.