גם בני אלון מסכים לאחדות

מאת לירון מרוז

"יש במפלגת העבודה מה שנקרא 'מחנה ברק' או 'מחנה פואד', משהו כמו 12-11 ח"כים, הם יחברו לאריק שרון לאחר הבחירות", כך אומר ח"כ בני אלון (האיחוד הלאומי) בראיון לוואלה! חדשות. לדבריו, הוא עובד במרץ בתקופה האחרונה על אופי הממשלה שתקום לאחר הבחירות. "אני רוצה להביא את מפא"י ההיסטורית למרכז. אני רוצה שיוסי ביילין והחבר'ה שלו יהיו בחוץ".

לטענתו של אלון, ברק יודח ככל הנראה לאחר הבחירות והוא רואה פוטנציאל גבוה לכך שאנשיו יחברו לשרון. "חודש חודשיים אחרי ששרון ירכיב ממשלה מ-64 הח"כים שאיתו, הם יחברו אליו. שרון מפא"יניק, הוא יודע לדבר איתם, הם יודעים לדבר איתו, והמרחקים לא גדולים". אלון גם מפרט מי הם הח"כים עליהם הוא מדבר: "אני מתכוון לאנשים כמו אלי גולדשמיט, שלום שמחון, פואד, בייגה שוחט, שירי ויצמן".

לטענתו של אלון, הוא כבר נועד מספר פעמים עם אחד מראשי הקבוצה הזו, שאמר לו שאם אכן ברק יפסיד ושרון יציע ממשלת אחדות הוא יחבור אליו. "אני מתכוון לעשות לשרון חיים קשים. אני אדרוש שהקואליציה לא תהיה רק 64 ח"כים, אלא לצרף אליה את האנשים. אותו המחיר שאני מוכן לשלם למרידור, אני אשלם גם לפואד. הוא לא ידרוש יותר ממרידור, ושוחט לא ידרוש יותר ממאיר שטרית. על אותו מחיר אני משיג הישג היסטורי. אני בטוח שבימין - גנדי וליברמן - יכעסו עלי, אבל אני חושב שזה מהלך נכון. זה יחזיר את המרכז ההיסטורי. אני אולי אשאר בקצה, אבל לא תהיה שוב מטוטלת. יש לי הרגשת שליחות - יוסי ביילין מולי. הוא רוצה להראות שאני פשיסט וימין קיצוני, אני רוצה להראות שהוא שמאל קיצוני".

אלון מאמין כי ביילין וחברים אחרים יחברו לשמאל. "הם יקימו גוש מיליטנטי שיאמר כי שרון הוא מילושביץ', יורג היידר. הם ינסו לעשות דה לגיטימציה, אבל כמה שהם יצליחו בתקשורת, ברמה הפוליטית שלטונית הם יתרחקו מהמרכז".

- אתה בעד אחדות?

"חד משמעית כן. לא עם ביילין, אני רוצה אחדות של המחנה היהודי ציוני. חשוב לי למען הדמוקרטיה שיוסי שריד ויוסי ביילין ימשיכו להילחם, כדי שלא נהיה מקיר לקיר".

למרות שדיעותיהם של אלון וראש הממשלה, אהוד ברק, רחוקות מאוד אחת מהשניה, אלון דווקא תמך בדרכו המדינית של ברק עד לפני חודשים ספורים: "הוא התחיל יפה. הוא היה הראשון שהבין שלא יתכן מצב בו לערפאת יש אסטרטגיה של תוכנית שלבים, ולנו יש רק טקטיקה. כל הסכם ביניים שנעשה היה מלווה בלחצים של ערפאת, וכשהוא לא קיבל מה שרצה זה לווה בטרור ובגרילה - אם זה אירועי מנהרת הכותל או האוטובוסים המתפוצצים בזמן פרס. הנשק הכי גדול שלו היה ש'אני יכול להפיל ראש ממשלה, ואז יבוא אחר שייתן לי מה שאני רוצה'. ברק היה הראשון שאמר הכל או לא כלום".

נקודת השבירה של אלון היתה במוצאי יום כיפור, הרבה אחרי שהמפד"ל וישראל בעליה פרשו מהממשלה, כשברק אמר שאין פרטנר - ולמרות זאת המשיך לנהל מו"מ.

לעומת העניין המדיני, מותח אלון ביקורת נוקבת על ברק בכל מה שנוגע להתנהלותו הפוליטית. לטענתו, זה הדבר שהפיל אותו. "לדעתי אם רמטכ"ל, פרופסור או רב גדול חושבים שפוליטיקה זה לאנשים קטנים, אם הם אומרים 'אני לא פוליטיקאי, אני עושה טובה לאנושות' - הם יהיו כישלון חרוץ. ברק מראש קרא לעצמו לא פוליטיקאי, ותיפקד לא כפוליטיקאי במודעות. ומי שנכנס לפוליטיקה ובז לפוליטיקה שילמד לקח מברק".

-אתה מצטער עליו?

"כואב לי עליו ברמה הלאומית. הוא היה יכול להיות מנהיג היסטורי, אולי הכי גדול אחרי בן גוריון. היה לו את הפוטנציאל לאחד את עם בבירור האמיתי, שהוא מבחינתי מלחמת קיום: האם אפשר להגיע לשלום אמיתי, מה שאני לא מאמין בו. אבל הוא היה צריך לחתוך כשחותכים, וזו היתה הטעות שלו - שלא ידע מתי לחתוך".

- הוא ראש הממשלה הכושל שהיה למדינת ישראל?

"במובן מסויים כן. כגודל הציפיות גודל האכזבות. ברק היה מוכן לשעת המבחן, אבל הוא לא הגיע אליה".