"הוא עושה רושם של בחור מאוד נחמד"

היסטוריה בירושלים: לראשונה בתולדותיה נבחר לעמוד בראשה אדם חרדי – אורי לופוליאנסקי. מה שעד לפני מספר חודשים נתפס כתסריט דמיוני, הפך היום לפנות בוקר, עם פרסום התוצאות הסופיות, לעובדה שרירה וקיימת. ירושלים, ששינתה את פניה השמרניות בעשור האחרון – בעקבות מאבק ציבורי נמרץ שהוביל ארנן יקותיאלי ז"ל – מתעוררת לבוקר חדש, בוקר של תפילת שחרית בבניין העירייה, זקן וכיפה שחורה. הציבור החילוני בבהלה? אז זהו, שלא.

תמי קרמר, עורכת בהוצאת הספרים 'כתר', תושבת המושבה הגרמנית התעוררה הבוקר באדישות מוחלטת. "התוצאות היו ידועות מראש והשלמנו עם זה. ברמה הפרקטית אני לא מאמינה שחיינו ישתנו. קשה לי להאמין שייסגרו את קפה 'ארומה' לידינו, את סניף 'מקדונלד'ס' או את קולנוע 'סמדר' שפתוחים בשבת. אני לא מסוגלת לדמיין מצב בו ייגרע משהו מהשירותים שהעירייה נותנת לי.

"קשה לי להאמין שבתום הקדנציה של ראש העיר החדש נמצא את עצמנו עם ירושלים של חוקי עזר עירוניים חדשים. איזה חוקים הם כבר יעבירו לי? הרי בפסח האחרון, במהלך הכהונה של לופוליאנסקי יכולת להשיג חמץ בירושלים, אז אולי בקטעים האלה יחמירו. אולי בגלל שאני מתגוררת במושבה הגרמנית, המעוז החילוני האחרון, שהוא סוג של חממה, אז אני לא מודאגת. יותר מזה, אם אני משווה את החיים שלי בתור חילונית בעיר לתקופה של לפני 15 שנים, אז המצב שלי כיום טוב בהרבה".

האדישות החילונית, שהתבטאה באחוזי ההצבעה הנמוכים (הן בעיר עצמה ויותר מכך בציבור החילוני – א.כ.), נובעת גם מהעובדה שהתדמית הציבורית של לופוליאנסקי אינה מאיימת. ניר ויינברום, גם הוא תושב ירושלים, חושב ש"צריך לתת לראש העיר החדש 100 ימי חסד ולראות לאן פניו מועדות. אני לא מודאג, מכיוון שעד עכשיו הוא עשה רושם חיובי מאוד. אז למה להיות מבוהלים?" גם דני בר, משכונת קרית היובל סומך את האופטימיות שלו על שלושת החודשים של לופוליאנסקי בבית העירייה: "הוא נראה אדם סבלני וסובלני מאוד. בנאום הניצחון שלו הוא הבטיח שלא ישתנה הסטטוס קוו, ועד עכשיו הוא לא נתן לאף אחד סיבה לחשוש שמדובר באדם לא אמין.

"גם כל אלה שחושבים שהוא מריונטה של הרבנים יופתעו לטובה. הוא הוכיח בהתבטאויות שלו שהוא אדם עצמאי וגם הרבנים בוודאי מבינים שהציבור החילוני הוא חלק בלתי נפרד מהעיר הזאת". לגבי התנהלות הרבנים, יעקב וייץ, גימלאי בן 56 משכונת רמות, אופטימי פחות: "כמה הוא יכול להיות כבר עצמאי? הוא הרי מקבל הוראות מרבנים. הדאגה העיקרית של רבנים היא לימודי תורה. אני מאמין שהסטטוס קוו של הכבישים יישמר, אבל אני חושש שירושלים תהפוך לעיר מוזנחת – בדומה לשכונות החרדיות בירושלים. אני גם חושש שאת מה שהחרדים לא משיגים היום דרך הממשלה, הם ינסו לחלוב מהקופה של העירייה. אבל נכון, הוא באמת עושה רושם של אדם נחמד".

את אחוזי ההצבעה הנמוכים בציבור החילוני, וייץ אינו מצליח להסביר, "ערב הבחירות ישבנו בשיחות סלון של יום שישי בערב ודיברנו על כך שחשוב שניר ברקת ייבחר. אבל דווקא אלה שקיטרו בקול הרם ביותר לא הלכו להצביע. קשה לי להבין את זה. חשבתי שאנשים למדו את הלקח מהבחירות הקודמות, בהן הייתה התגייסות לטובת שמעון שטרית (מועמד מפלגת העבודה – א.כ.) במאבק מול אהוד אולמרט (מועמד הליכוד שנתמך על ידי החרדים – א.כ.), אבל מסתבר שלא. אנשים פשוט לא יצאו מהבית כדי להצביע".

ההסבר של תמי קרמר לתופעה הוא כי הציבור החילוני סובל מהיעדר מנהיגות: "כנראה שהכל נובע מהעובדה שאין לנו (הציבור החילוני- א.כ.) רועה שיוביל ושינהיג אותנו. לחרדים יש את הרב אלישיב שיורה להם כיצד להצביע ואיך לנהוג ואילו לנו אין אף מנהיג שיסחוף אחריו את הציבור. אפילו ברמה המפלגתית יש פאשלה חמורה: כיצד יכול להיות שמפלגת העבודה, שבעבר שלטה שלטון ללא מיצרים בעירייה (בתקופת טדי קולק – א.כ.) אפילו לא העמידה הפעם מועמד מטעמה לראשות העירייה?" את העונש, אגב, קיבלה המפלגה גם בבחירות למועצת העירייה, שם – לראשונה בתולדות העיר – אין אף נציג למפלגה.

גם ברגעים בהם התושבים החילונים עימם דיברנו נוקטים בלשון פסימית, הם אינם לוחמניים. דני בר משוכנע כי גם אם לופוליאנסקי יהפוך את עורו "תוך שתיים-שלום הפגנות או כתבה בעיתון, הכל יחזור לקדמותו. בכלל, אתה רואה מישהו בירושלים יוצא לרחובות על עניינים מוניציפליים? היחידים שיוצאים לרחובות הם הדתיים. זה אינטרס עליון של לופוליאנסקי לשמור על שקט תעשייתי. וגם אם – למרות שאני בטוח שזה לא יקרה – הוא ינסה להפוך את העיר הזאת לחרדית, מקסימום אנשים יעזבו למרכז. זה ממילא תהליך שנמשך כבר הרבה שנים".

קרמר מאיימת ביציאה לרחובות רק אם יכלו כל הקיצין, "אם יסגרו לנו את הכבישים, אז בטח אנשים ייצאו לרחובות". גם וייץ משוכנע שאם "העיר תדאג רק לטיפוח בתי כנסת, התושבים לא ישתקו". אבל בר פילוסופי הרבה יותר, "לא ישתנה כלום בירושלים. ואם ישתנה, אז כנראה שהשינוי הזה היה צריך לקרות בכל מקרה. כנראה שזה חלק מתהליך היסטורי גדול יותר".