ראיתם הלילה את הסופרבול? סבבה. לא ראיתם? לא נורא.
משנה לשנה, גם אצלנו בארץ המובטחת והנידחת, הולכת ומתנפחת החגיגה סביב האירוע הזה (שהוא הרבה יותר אירוע ממשחק פוטבול) ומשנה לשנה, אני משתכנע שלא כל האמריקאי זהב.
על סכומי הכסף המטורפים שנשפכים סביב הסופרבול כבר נכתבו ספרים ועדיין, הרעיון שעל חצי דקה של פרסומת משלמים 2 מיליון דולר (ובמילים: שמונה מיליון שקל) פשוט לא נתפש. הרי מי שבאמת משלם בסוף כל סנט מהמיליונים הללו הם לא בעלי החברות ומותגי הענק הללו, אלא כל הדבוקים לצדו השני של המסך, גם כאן בישראל. בפעם הבאה שאתם קונים ליווייס או פחית קוקה קולה, תזכרו לאן הכסף שלכם הולך, לא לחומרים, לא לעובדים, אלא לפרסומת של הסופרבול.
יותר מכל נראית לי החגיגה הזו מפגן ראווה של הצביעות האמריקאית המתקתקה לצדה של יכולת טכנית מעולם אחר. בהפסקה יכולתם ללכת לרגע להקל את עומס הנוזלים בגופכם ועד שחזרתם, כבר עמדה במרכז המגרש במת ענק מפוארת, רק בשביל להעלות עליה כמה קטעי מוסיקה מיותרים, מול קהל שנראה כאילו הוא באמצע אקסטזה מוזיקלית של 3 שעות. לא קונה את זה.
לשיאה הגיעה הצביעות עם הענקת תואר ה-MVP לריי לואיס. אחרי ששתו לו את הדם כל השנה ובמשחק בו על פי המומחים (עליהם אני לא נמנה) הוא בטח לא היה המצטיין, החליטו אנשי המדיה להראות כמה הם נאורים ולהעניק, בעיקר לעצמם, זיכוי מוראלי מההאשמות שנקשרו בשחקן מאז הסופרבול של שנה שעברה. הליגה הרי לא יכולה להרשות לעצמה לתפוס כזאת עמדה שמנוגדת למה שקורה בבסיס הקיום שלה - הגיטאות השחורים. לאחר שקיבל את התואר, אמר לואיס ש"אם זה היה כתוב בספר, אף אחד לא היה מאמין". זה בסדר ריי, יש כמה שעדיין לא מאמינים.
ואם כבר מדברים על בלון נפוח. ראיתם את הקהל ביציעים? כנס של מפלגת העבודה סוער יותר. האמת שהיא שגם מרבית השחקנים, בשני הצדדים, שצולמו במאות מצלמות ומאלפי זוויות, נראו נרגשים בערך כאילו פגשו הרגע את עימנואל הלפרין. אז לבוא לקהל בדרישה שיתלהב זה כנראה באמת מוגזם.
מעבר לכל זה היה משחק פוטבול וגם בעיניים החובבניות שלי, ברור שהחברים של אלי גוטמן השתלטו על הכדורגל האמריקאי. תקראו לזה משחק טקטי זהיר ומחוכם, תגידו ההגנה הכי טובה בהיסטוריה. אני ראיתי 2 קבוצות שמשחקות בונקר ורצות מידי פעם, עם ביצים רועדות, למתפרצות. אם לא די בזה, אז רמת הבונקרים משני הצדדים לא הייתה אפילו קרובה לשוויון, וגם המתח, שהיה יכול להציל את העסק, נדחה לפעם אחרת. במילה אחת- משעמם.
עבורי חתם הסופרבול יום שידורי ספורט גדוש, שכלל את גמר הטניס מאוסטרליה, ההדחה של מנצסט'ר בגביע האנגלי, שחזור גמר ליגת האלופות משנה שעברה, בין ריאל לולנסיה והשפלה של הלייקרס בניו יורק (במשחק שכונתי שנאה כמו לאומית ב' שלנו). מבחינת מדד הרעש סביבו ובטח מבחינת כמות שעות השינה שגזל ממני, לקח הסופר-בול בגדול. מכל שאר הבחינות הוא נשאר עמוק עמוק בתחתית הרשימה. לא נורא, הערב יש לנו שידור מליגת העל בין בית"ר ירושלים להפועל פ"ת. אם כבר בלונים מנופחים, למה לא מתוצרת הארץ?
סופר-דול
3.3.2001 / 18:53