את הפלסטיקיות האמריקאית הסטרילית של "ג'ק וג'יל" החליטו בערוץ 3 להחליף בוולגריות הבריטית הדוחה של טום ולינדה, כוכבי "תן לי, תן לי", סדרה קומית של הבי.בי.סי, שאומרים שזכתה להצלחה מרשימה בשנה שעברה במקום שממנו באה. זה אמור להיות פרוע, שנון וסקסי. פרוע? לפעמים. שנון? לעתים מאוד רחוקות. סקסי? ממש לא.
טום ולינדה חולקים דירה בצפון לונדון. היא פקידת קבלה ג'ינג'ית כעורה וטמבלה, מעריצה שרופה של ליאם גאלאגר וחובבת סקס, שבטוחה שכל הגברים חושקים בה. הוא הומו לפי כל כללי הסטראוטיפ, שחקן מובטל שמחכה לפריצה הגדולה, והוא דווקא לא כזה טיפש. הם מנהלים מערכת יחסים של אהבה-שנאה עמוסה בעלבונות הדדיים, גסויות, הנאות קטנות ואינפנטיליות, גסויות, תחרויות על בחורים, גסויות והרבה לילות שבסופם הם לא זוכרים מה בדיוק קרה. מעליהם גרה זונה לשעבר בשם בריל, ובצמוד אליהם נכנס לגור הזוג המושלם ג'ז וסוז, וגם הם משתלבים מצוין בדינמיקה הוולגרית. בניין שמח אך לא משמח, כי התוצאה מעוררת צחקוקים כשלוש פעמים בפרק, יבול עגום למדי לקומדיה, בעיקר אם היא קומדיה בריטית פרועה.
"תן לי, תן לי" היא סדרה נורא בריטית גם מבחינת הז'אנר של ההומור הנמוך, הסלפסטיקי ורווי הסטראוטיפים והקונוטציות המיניות נוסח "בני היל" ו"מישהו מטפל בך" וגם מבחינת העולם התרבותי שאליו היא מתייחסת. לא צריך להיות אנגלופיל בשביל להכיר את ליאם גאלאגר ואת הספייס גירלז, ואפילו את זואי בול, אשתו של פאטבוי סלים ומגישת תוכניות ילדים נערצת, אבל הסדרה מלאה בעוד אלף ואחד שמות שמן הסתם כל ילד בריטי יודע מיהם, אבל לא אנחנו, הנתינים לשעבר מהמזרח התיכון. ככה שמלכתחילה פוטנציאל ההצחקה הוא בעייתי.
לא נעים, אבל דווקא סדרות אמריקאיות באותו ערוץ עושות הרבה יותר מצחיק את מה ש"תן לי, תן לי" מנסה להציע. הומו והטרו שחיים ביחד יש לנו ב"וויל וגרייס", מערכת יחסים עוינת, חדה והיסטרית יש לנו ב"דרו קארי". בקונסטלציה כזאת האלטרנטיבה הבריטית היא בהחלט משהו שאפשר לוותר עליו.
* "תן לי, תן לי" משודרת בערוץ 3 בכל יום שני בשעה 21:25, החל ב- 29 בינואר
תראו איזה צחוקים, האשה השמנה התחלקה על בננה
3.3.2001 / 18:53