בתוך הזבל, מחכים לנס

זהו זה. אחרי ועידת טאבה ומסיבת העיתונאים המסכמת במוצאי שבת, רק נס עשוי להציל את אהוד ברק, נס גדול, לא קטן, מן הסוג השמור למאמינים אדוקים במיוחד. חוץ מניסים שאותם איננו יכולים להעריך מראש, הסיפור גמור. היום בעוד תשעה ימים משלשלים את פתקי ההצבעה, והמציאות, כבר כתבנו, הורגת את אהוד ברק.


קמפיין ברק חושב אחרת.
על פי המספרים שבידיהם, בסוף השבוע הצטמצם הפער בין ברק לשרון עד לכדי 12 אחוז, גג 14. בלשון הקמפיין, יש תגובה, יש תזוזה של מצביעים. אם יעודדו את התגובה, יחזקו וימריצו, אם יפריחו שניים שלושה זיקוקין דינור, כמו מפגש בין אהוד ברק ליאסר ערפאת, למשל, ויחריפו בתשדירים את מוטיב הפחד מאריק שרון, או אז, אומרים בקמפיין, הכל עוד אפשרי. אולי.


מפגש בין ברק לערפאת יהיה מעניין במיוחד. שניהם יחד, במדינה ידידותית, לראשונה זה מול זה מאז קמפ דיוויד. אפשר לעשות מזה מטעמים.


ציבורית, כמקדמי בחירות, שיחות טאבה נכשלו. הסיסמאות "מעולם לא היינו קרובים כל כך", "בנינו מצע עליו אפשר לבנות הסכם", "יש בידנו בסיס שניתן יהיה להגיע איתו להסכם, אחרי הבחירות בישראל", "חסרים לנו שבועיים לחתימה על הסכם קבע", לא יגרמו לרעידת אדמה ולא יהפכו את סדר אהדת הציבור. על פי סקר גיאוקרטוגרפיה, המפורסם גם כאן בוואלה!, לפני מסיבת העיתונאים בטאבה ברק עמד על 32 אחוז, שרון על 53. אחרי מסיבת העיתונאים ברק ירד ל-27 אחוז.


יחסם העקרוני של הבוחרים למועמדות ברק נשאר כשהיה. העובדה ששמעון פרס פרש מן המירוץ לא שינתה את מצבו.


תשדירי הערב הראשון של שבוע ההכרעה לא תאמו את הרגע הדרמטי. נדמה שאין עדות גדולה מכך להשלמה עם המציאות. קמפיין ברק שומר על אחידות מאז סוף השבוע שעבר. קמפיין שרון מתחדד, עובד ל"ישראל סומכת על שרון", מציג את הזיג זג של ברק, ועוקץ – "אם 230 אלף לא מצאו עבודה למה שאתה תמשיך בעבודתך?" בסך הכל, שום דבר משמעותי. לעומת זאת, קמפיין הפער החברתי של עמיר פרץ וההסתדרות, ברדיו בעיקר, עובד מצויין, ותוקף אגב כך את שלטון ברק. שביתת עובדי הציבור, בחינוך, בתחבורה, בשירותים החיוניים, ובעיקר העובדה שאין מפנים את ערימות הזבל בערים הגדולות, עלולים להכות מכה קשה בברק. הם מזכירים לבוחר את ענייני הפנים.