האלוהים הזה מוכשר שחבל על הזמן

נפתח בפרדוקס יהודי משובח: ריבון העולמים, טיפוס נחמד בדרך כלל, הבטיח לנו עולם שהבחירה החופשית מובנית בתוכו. אימננטית. "ראה", הוא אמר לנו "אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". מבחינתו, שנעשה מה בראש שלנו. השכר שנקבל על בחירה מוצלחת, כמו גם העונשים שינחתו על ראשנו לאחר בחירה מוטעית, הם באחריותנו הבלעדית.

יסוד יהודי נוסף הוא יכולתו הבלתי מוגבלת של אלוהים. אין דבר נפלא ממנו. אלוהים מסוגל לעשות הכל, ובכלל זה, לדעת מה אנחנו נעשה מחר. במילים אחרות, בעוד אנחנו סבורים כי פתוחות לפנינו כל האפשרויות, אם לחטוא ואם לאו, יודע האלוהים מראש מה תהיה בחירתנו, ומה יהיו מעשינו בכל הימים אשר אנו מתהלכים על פני האדמה.

איזו מין בחירה חופשית זו, אם אלוהים יודע מה נבחר? האין זו פיקציה? ובכן, ממש לא. אצל אלוהים ההפכים מתיישבים. בעולם הרוח כן ולא גרים בכפיפה אחת. ריבון העולמים, בניגוד אלינו, יכול גם לדעת מה נעשה מחר וגם לאפשר לנו בחירה חופשית שלמה, בעת ובעונה אחת. התפיסה האנושית איננה מסוגלת לתפוס זאת, אבל בעולם שמעבר זה הולך מצוין.

רוצים דוגמה בשווי מילון לועזי-עברי? אדם שמקליט משחק כדורגל בין הפועל למכבי תל אביב הוא אדם נחות לטעמי, אך עדיין ראוי לחיים, ולו בשל העובדה שאורח חייו המוזר מספק לנו דוגמה נהדרת: גורלו של המשחק כבר נחרץ בזמן אמת. התוצאה ידועה מראש. האוהד החביב שלנו יושב וצופה במשחק שאת תוצאותיו הוא יודע, אך ידיעתו איננה שוללת את הבחירה החופשית של השחקנים. האם העובדה שהוא כבר יודע את תוצאת המשחק מגבילה את פעולת השחקנים?

ובהקשר לפרשתנו החביבה: המצרים מתעללים בישראל. רשעים שכמותם, הלוואי ויטבעו בים סוף. מצד שני: העבדות במצרים היא חלק מגאולתה של ישראל, והמצרים אינם אלא סטטיסטים בסיפור שנכתב מראש. האם אין זה בלתי הגון לתת עונש לשחקנים שממלאים את תוכניתו המוקדמת של הבמאי? ובכן, לא, אין זה בלתי הגון, ומי שלא מבין מדוע שיקרא שוב את המדור, או לחילופין יחפש את חבריו במדור אחר.

תסמונת דאום

על פי אותה תיזה, חידה דתית מימי האייטיז: האם אלוהים הכל יכול מסוגל לברוא אבן שהוא לא יוכל להרים (אם לא, אינו כל יכול, ואם כן, כיצד כל יכול לא מסוגל להרים אבן?). תשובות במדור הבא, ככל הנראה במהופך.