חיים חדשים

מאת אורי בר-שביט

אליפות אוסטרליה הפתוחה לשנת 2001 סיפקה לנו שלל הפתעות ומשחקים מרתקים, אבל הסיפור הדרמטי ביותר של הטורניר הוא ללא ספק ההצלחה של ג'ניפר קפריאטי. בעלילת חייה, ייכנס הסיפור הזה כפרק המתקתק ועוצר הנשימה של הקאמבק, שאיש כבר לא חשב שיקרה. צפו לגרסה ההוליוודית בקרוב.

ג'ניפר קפריאטי נולדה באביב הניו-יורקי של שנת 1976 ומהר מאוד היה ברור שהיא והמחבט פשוט נועדו זה לזה. בגיל 13 פרצה לתודעת עולם הטניס, כשהפכה לטניסאית הצעירה אי פעם לזכות בתואר הנערות ברולאן גארוס, שיא שנשבר כעבור 4 שנים, על ידי ילדה בת 12 בשם מרטינה הינגיס, שהייתה לאנטי תזה למה שקרה לקפריאטי בהמשך.

בשנים העוקבות ליווה הביטוי "הצעירה ביותר אי פעם" את שמה של קפריאטי, לעיתים קרובות. מחצאי גמר ברולאן גארוס ובווימבלדון, שם הדיחה את מרטינה נברטילובה, עד למקום בין עשר המדורגות הבכירות בעולם וזכייה במדליית הזהב האולימפית בברצלונה 1992.

אחרי ברצלונה באה ההיעצרות, לחץ הפייבוריטיות לא עשה לה טוב, היא לא הצליחה לעבור רבע גמר בטורניר גראנד סלאם והתפרצויות שלה כלפי עיתונאים הפכו למחזה נפוץ.

הזוהר התעמעם, הכשרון דעך ובקיץ 1993 פרשה מסבב התחרויות. היא עוד ניסתה לחזור בתחילת 94, אבל פרשה שוב לשנתיים וחצי. באותה שנה נעצרה על ידי משטרת פלורידה על החזקת מריחואנה וגניבה מחנויות ותמונת המעצר שלה, חיוורת ומרירה, הופצה בכל העולם.

ב-1996, אחרי הפסקה של שנתיים וחצי, בהן מלבד ידיעות מזדמנות על טיפולי גמילה מסמים או שמועות מרושעות אחרות , לא שמעו עליה הרבה, חזרה קפריאטי לסבב התחרויות. פרק ב' (או ג', או ד', תלוי איך סופרים) של הקריירה שלה היה אפור בהרבה. בשש הופעות בטורנירי גראנד סלאם הודחה כבר בסיבוב הראשון והתחזיות על אלופה גדולה נראו כשייכות לעידן אחר. במסיבות עיתונאים השמיעה לא פעם הרהורי פרישה.

אבל, כמו שהיא מספרת היום, האהבה לטניס השאירה אותה בספורט. לאט לאט, הרחק מאור הזרקורים, היא הצליחה להשאיר את העבר מאחוריה וב-1999 נראו סימני התעוררות ראשונים. היא הייתה שותפה לזכייה של נבחרת ארה"ב בגביע הפדרציה ("דייויס של הנשים"), הגיעה לסיבוב הרביעי ברולאן גארוס ורצף ניצחונות שהגיע ל-8 היה הארוך ביותר שלה מאז 1993.

בראשית שנת 2000 היא הגיעה לחצי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, הפעם הראשונה שלה בחצי גמר של טורניר גראנד סלאם מאז 1991. למרות ההצלחה, הקלות בה הדיחה אותה לינדזי דאבנפורט, סימנה כי קפריאטי אולי יצאה מהמשבר הארוך שלה, אבל מקום במועדון הצמרת של שנות ה-2000 עדיין אין לה. בהמשך השנה הפך אביה, סטפאנו, למאמנה, אך תווית הדרג השני שדבקה בה, לא אותתה על סימני היעלמות.

ואז הגיעה אליפות אוסטרליה הנוכחית. קפריאטי, שהתאמנה קשה מאוד בחודש דצמבר, הגיעה בכושר. חבטות הקרקע החזקות שלה היו מדויקות מאי פעם, התנועה והריכוז שלה הרשימו, אבל לקראת חצי הגמר מול דאבנפורט, למרות הניצחון הגדול על סלש ברבע, קשה היה למצוא מישהו שיהיה מוכן לשים יותר מדולר וחצי על הופעה שלה בגמר.

בסיום המשחק אמרה אמנם דאבנפורט ש"זה היה המשחק הכי מאכזב בקרירה שלה בשלבים כאלה של גראנד סלאם", אבל כל מי שראה את המשחק הבחין שלמשוואה הזו היה עוד צד, של טניסאית חדה ושופעת ביטחון, ש-11 וחצי שנים אחרי שפרצה בסערה לעולם הטניס, העפילה סופסוף לגמר הגראנד סלאם הראשון שלה.

רק סמלי הוא שיריבתה בגמר הייתה מרטינה הינגיס, ההבטחה הגדולה הבאה של עולם הטניס, שאולי הרבה בזכות נורית ההזהרה מהכישלון של קפריאטי, גם הצליחה לקיים. מה שקרה לקפריאטי היה גם אחת הסיבות העיקריות לתקנה הנוכחית, כי נערות מתחת לגיל 18 יכולות להשתתף רק במספר מוגבל של תחרויות.

משחק הגמר עצמו כבר היה שייך לתחום אחר, עולם האגדות. אחר שבחמשת מפגשיהן הקודמים הצליחה קפריאטי לזכות במערכה אחת בלבד, היא הביסה את הינגיס ללא תנאי ובאיחור של שנים ארוכות, הפכה למה שכבר בגיל 13 היה נראה וודאי- אלופת גראנד סלאם.

לאחר הזכייה שלפה קפריאטי משפט, שיופיע ללא שום ספק בסרט שיעשו על חייה- "יותר לא אטיל ספק בעצמי, עכשיו אני יודעת שהכל אפשרי". כשנשאלה על ההישג הזה לעומת התואר האולימפי ב-1992, היא אמרה: "זו כאילו תקופת חיים אחרת, עכשיו אלו חיים חדשים. זה ממש לזכות במשהו בפעם הראשונה שוב".

הקאמבק הושלם ובצורה המלהיבה ביותר, כך שאם זו לא הייתה המציאות, היינו מאשימים את הכותב בהגזמה. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם זה יהיה פרק הסיום, ה-"הפי אנד" של הסיפור, או שזוהי רק הפתיחה של החלק השני של הסיפור: ג'ניפר קפריאטי - חיים חדשים.