פייגלע פייגלע תרדוף

מחפשים סרט מתוק ומצוין? לכו על "תהיה מציאותי"(Get Real), שיוקרן בסינמטק במסגרת פסטיבל הקולנוע הבריטי בסינמטקים - סיפור על נער שעד גיל עשר חשב שתינוקות עושים כשקושרים מישהו למיטה ושתי נשים מלקקות את הזין שלו, כי זה מה שסיפר לו החבר הכי טוב שלו שהוא ראה בסרט פורנו שמצא במגירה של אביו. ואז, בגיל 16, הוא מתאהב במישהו שהוא פוגש ליד השירותים הציבוריים בפארק.

כן, זה בריטי. כן, הוא הומו. כן, זה עוד סרט בנושא חיפוש הזהות המינית בגיל ההתבגרות, אבל באמת אחד המקסימים שראיתי. את התסריט כתב פטריק וויילד לפי מחזה פרי עטו ששמו "מה לא בסדר בלהיות זועם?", והוא מצחיק ושנון ורגיש ומדויק ומוסרי. ומקסים, כבר אמרתי?

הביקורות הגדירו את הסרט כשילוב בין ביל פורסיית הצעיר עם קמצוץ של גרג אראקי. הנער הרגיש שמתאהב ביפיוף של בית ספר, שרוצה אבל מפחד, ומגלה שהוא מעדיף להיות שלם עם עצמו ועם מי שהוא באמת מאשר לחיות עם היפיוף של בית ספר, אבל כל חייו לחיות בשקר ובהסתרות. מקסים וחינוכי. בתפקיד הראשי שובר את הלב בן סילברסטון המקסים.

הבעיה היחידה של הסרטים הבריטיים האלה היא שבסופו של דבר הם נראים כמו דרמת טלוויזיה מושקעת. כל הסרטים הקטנים הריאליסטיים האלה באמת נראים היום כמו משהו שמחר יהיה "הלחם והחמאה" של תעשיית הטלוויזיה. וזאת בעיה. אם ברטולוצ'י, למשל, זה קולנוע, או אם קופולה זה קולנוע, אז "תהיה מציאותי" זה טלוויזיה. מתאים במיוחד למי שמחפש סרט נעים ליום שישי בצהריים.

אבל ההמלצה הגדולה שלי מפסטיבל הקולנוע הבריטי חייבת להיות "נורה" - סיפור אהבתם מלאת התשוקה של נורה בארנקל וג'יימס ג'ויס. דרמה תקופתית שמתרחשת בתחילת המאה, בימים בהם ג'יימס ג'ויס חלם להיות סופר צעיר שיכבוש את העולם ופגש את נורה, שליוותה אותו כל חייו, אם שני ילדיו. היא חדרנית בבית מלון, והוא ממציא זרם התודעה, ומהרגע הראשון מערכת היחסים ביניהם היתה סוערת, כראוי לסופר הכי גדול של המאה העשרים.

ומה נפלא בסרט הזה? שהוא נורא מפתיע. הוא נורא מפתיע בקלות הכמעט בלתי נסבלת בה הוא מתעסק עם ג'יימס ג'ויס. בכל זאת, גדול המודרניסטים, אולי הסופר הכי חשוב במאה העשרים, ו"נורה" מתחיל באיך נורה עשתה לג'יימס ג'ויס ביד בדייט הראשון שלהם, ומשם למפגשים אנאליים מיוזעים בזמן ההפסקות מהעבודה על "דאבלינאים" הדרך היא קצרה.

זה "ג'יימס ג'ויס כפי שמעולם לא הכרתם". זו הגירסה האינטליגנטית יותר של "שייקספיר מאוהב". וכמו תמיד בסרטים האלה נשאלת השאלה האם העובדה שאנחנו יודעים עכשיו למשל ש"המתים" בעצם מבוסס על סיפורה של נורה - שאהובה הראשון מת - הופך את "המתים" לסיפור טוב יותר או רע יותר. או שזה לא באמת משנה וכל הסרטים האלה תמיד נשארים בגדר רכילות על סלבס. בעיני זה דווקא ז'אנר סימפטי כל האוטוביוגרפיות האלה. מה גם שמדובר במקרה הזה בסרט מיוחם, ארוטי ומשעשע.

אז זה סיפור על נורה בארנקל, נערת ברים שפגשה סופר צעיר והיתה השראתו, בת לווייתו, מושא תשוקתו, אם ילדיו ואשת סודו, והסופר הזה, אנחנו יודעים היום, הוא גדול הסופרים. ואם אנחנו לומדים משהו חדש על ג'יימס ג'ויס מ"נורה", זה שג'ויס במיטה - כמו ג'ויס בכתיבה - היה חדשני, נועז ומלא תשוקה. ג'יימס ג'ויס ונורה בארנקל הכירו צעירים, וכל חייהם נשארו יחד. וזה סיפור טוב. אבל הספרים של ג'יימס ג'ויס יותר טובים (הסרט כבר הגיע גם בווידאו ל"האוזן השלישית").

* "תהיה מציאותי" יוקרן בסינמטק תל אביב ביום שישי (26 בינואר) בשעה 14:00.
"נורה" יוקרן בסינמטק תל-אביב ביום שבת (27 בינואר) בשעה 13:00