דוד קליין: "הורדת ריבית נמרצת במחצית השנייה של השנה היתה פוגעת ביציבות המשק"

"ניסיון נמרץ לתקן את מסלול הריבית במחצית השנייה של השנה, כדי להעלות במהירות את האינפלציה ב-2000 אל תחום היעד שקבעה הממשלה, היה עלול להאיץ אותה בשנים שאחריה, להביא לתנודתיות מיותרת בריבית ובאינפלציה, ולפגוע בתפקוד השווקים הפיננסיים ובחסינותו של המשק לזעזועים", כך כותב היום נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בדו"ח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2000 שהוגש היום לממשלה ולכנסת.



בכך מנסה קליין להדוף את הביקורת שמופנית אליו בעקבות העובדה שגם השנה שיעור האינפלציה בפועל היה נמוך משמעותית מיעד האינפלציה שנקבע על ידי הממשלה ברמה שבין 4%-3%. לדברי קליין, הסיבה המרכזית לפספוס יעד האינפלציה שקבעה הממשלה היא ייסוף ניכר ובלתי צפוי בשער החליפין לעומת פיחות בשער שנחזה בתחילת השנה.



לדברי קליין, בעת קבלת ההחלטות החודשיות על הריבית עמדו בפני בנק ישראל, בעיקר במחצית הראשונה של השנה, הערכות שונות של האינפלציה לשנת 2000 ולשנים שאחריה, שהיו גבוהות מהשיעור שהתקבל בדיעבד.



קליין אומר כי על חסינות המשק הישראלי בפני זעזועים מעידה התמדתה של היציבות, בעיקר בשווקים הפיננסיים, כולל שוק מטבע החוץ, למרות שורה של אירועים שונים, שעל פי ניסיון העבר יכלו לערער את היציבות - בהם התפתחויות בשווקים העולמיים ובמשק הישראלי; המלצות "ועדת בן-בסט" בעניין הרפורמה במס; המהומות בשטחים והתערערות המצב הפוליטי הפנימי.



קליין מדגיש כי חסינותו זו של המשק, שהתבטאה גם באי שינוי הדירוג שלו, ובתנודה לא גדולה בפרמיית הסיכון המיוחסת לו, היא בראש בראשונה תוצאה של האמון בהמשך המדיניות המקרו-כלכלית הנוכחית: מדיניות פיסקלית החותרת להפחתת הגירעון והחוב הממשלתי ומדיניות מוניטרית הממוקדת בחתירה להשגה וביסוס של יציבות מחירים.



קליין הוסיף עוד כי לנוכח הערכות בדבר האטה בפעילות הכלכלית בארה"ב, המשפיעה על המשק הישראלי בערוצים ישירים ועקיפים - חשוב לשמר ולחזק את עמידותו של המשק לזעזועים. קליין אומר כי לשם כך על הממשלה לבחון את מסגרת התקציב ל-2001 כדי לוודא שהיא מתיישבת עם המסלול שנקבע להפחתת הגירעון הממשלתי ולהתוות מסלול גם לירידת חלקן של הוצאות הממשלה בתוצר.



בהקשר זה, מציע קליין לדאוג לתיקונים דרושים בחקיקה ובתקנון הכנסת, כדי לוודא שהצעות חוק פרטיות לא יוכלו לשנות את המדיניות הפיסקלית מעיקרה. קליין אומר כי הליכה בדרך זו תביא לצמצום החוב הפנימי והנטל שלו על תקציב הממשלה, ותאפשר הדבקת הפיגורים שהצטברו במשך שנים רבות בהשקעות בתשתית.



קליין אומר כי חשוב לזרז את התאמתם של תהליכי קבלת ההחלטות למציאות של אינפלציה נמוכה. לדבריו, יש לקבוע בסקטור הציבורי חוזים והסכמי שכר שאינם מאופיינים בעליות שכר אוטומטיות - מורשת של תקופת האינפלציה הגבוהה; להאריך בהתמדה את החוב הממשלתי הלא-צמוד לתקופה של 15 שנים ויותר, גם כדי לעודד את היווצרותו של שוק משכנתאות לא-צמודות, ולהשתית את מערכת המס והדיווח החשבונאי על בסיס נומינלי, כמקובל בעולם.



בנוסף, לדברי קליין, יש לבצע ולהשלים מספר רפורמות, שאף הן מגבירות את חוסנו של המשק ותורמות ליעילותו, למשל רפורמה בתחום הפנסיה, והפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, כדי ליצור מערכת תיווך פיננסי מאוזנת יותר.