שמתם לב לאופנה האחרונה בעיתונות הספורט? כתום זה הצבע החם. מאז תחילת העונה, או בעצם מהיום שאוחנה חתם בבני יהודה, ממלאת הקבוצה הקטנה מהשכונה יותר מילים כתובות וזמן מסך ממרבית קבוצות ליגת העל, שניה אולי רק לג'ונגל התקשורתי סביב בית"ר ירושלים והתדהמה העונתית סביב הפרודיה המכונה מכבי ת"א.
זה חודשים שמיטב כתבינו עסוקים בשאלות הגורליות- יישארו או יירדו ליגה, ימשיכו להיות קבוצת תחתית או שהשיק של אוחנה ימשוך אותם למרכז הטבלה, יהיה סרט על מסע ההינצלות או לא יהיה?
הגדיל לעשות צוות "המחצית השניה", שהתכנס במוצ"ש בצוותא עם קפטן הקבוצה, חזי שירזי, ודן ארוכות בסוגיה: מהו הגורם לכך שבני יהודה ממשיכה להילחם בתחתית כל עונה ומה היא צריכה לעשות כיצד לצעוד קדימה.
אז אחרי כל השאלות הללו, אני רוצה להוסיף תהייה אחת קטנה משלי: על מה כל הרעש?
שלושה דברים עומדים בבסיסו של כל מועדון כדורגל- מסורת, ניהול ופוטנציאל קהל. הסיכוי לגייס מקור רציני של מזומנים, צורך קיומי בימינו, ולהרכיב קבוצת כדורגל מצליחה לאורך זמן, נשען על שלושת המרכיבים הללו. גם יעקב שחר לא היה הופך את מכבי הרצליה לקבוצת על. כל הצלחה שחסרה את אחד המרכיבים היא זמנית וסופה להיעלם. על סמך זה, דיון קצר עם מתמטיקאי ממוצע בוגר כיתה ג', היה פותר את חידת בני יהודה לכל חובבי ההתפלמסות.
ליגת העל שלנו מונה 12 קבוצות. 7 מתוכן (2 מת"א, 2 מחיפה, בית"ר י-ם, הפועל פ"ת ומכבי נתניה), עולות על בני יהודה ללא ספק בכל אחד משלושת המרכיבים הנ"ל, מה שמשאיר אותה עם 4 מתמודדות פוטנציאליות על מקום בליגה:
מכבי פ"ת מפגרת אחרי בני יהודה במעט בנושא המסורת ובאופן ברור באשר לקהל, אך מקדימה אותה משמעותית באופי הניהול.
מ.ס. אשדוד מפגרת אחרי השכונה בכל הקשור למסורת, משתווה אליה ברמת הניהול ומקדימה אותה בפוטנציאל הקהל. אם לוקחים בחשבון את מחלקת הנוער המצליחה באשדוד (ניהול? מסורת?), הכף נוטה לזכות עיר הנמל הדרומית.
נשארנו עם צפרירים, עליה מיותר להרחיב את הדיבור ועירוני ראשל"צ, המציגה ניהול משופר במקצת לעומת זה של השכונה, אך לא נותנת תחרות בכל הקשור למסורת וקהל.
מסקנה: המקום הריאלי של בני יהודה בין מועדוני הכדורגל המשתייכים לליגת העל הוא 10-11. מהו מיקומה בטבלה? לא תאמינו, אבל 11. בקיצור, מהומה רבה על לא מאומה. במציאות הכדורגל הנוכחית שלנו ובטח בעתיד המתהווה, מקומה של בני יהודה הוא בתחתית ליגת העל והוא ימשיך להיות כזה. די אם נצרף לרשימה את הפועל ב"ש ונציגה לגיטימית אחת של המגזר הערבי, ואז גם המקום ה-11 בליגת העל הוא קצת יותר ממה שהפוטנציאל של השכונה שווה.
רק כדי למנוע אי-הבנות, אני חושב שקיומה של בני יהודה חשוב מבחינה ספורטיבית ותרבותית כאחד. למען האמת, יש לי אפילו פינה חמה למגרש בשכונה. אבל בני יהודה בטווח הארוך, גם עם משקיע נאמן, לא שווה יותר ממקום בתחתית ליגת העל. וזה, דרך אגב, יותר ממה שקבוצה כמו מכבי פ"ת שווה, אבל זה כבר נושא לפעם אחרת.
הערה אחת לצוות המראיינים של התכנית שאת שמה כבר הזכרתי: לפני שבועיים התבזיתם מול דובר ההתאחדות. לפני שבוע הבאתם לאולפן את האורח האופטימלי, אלי גוטמן, ונתתם לו לברבר חצי שעה בלי להעמיד אותו מול האמירה הברורה "אני מעדיף תוצאה על דרך". בתכנית האחרונה אירחתם באולפן שחקן נשמה, שסוחב על הגב קבוצה שלמה, אבל מצליח לעשות את זה העונה בדרך הכי אלימה ולא ספורטיבית שאפשר. נושא, שמלבד רמזים עדינים של גיורא שפיגל, לא הועלה.
לא יכול להיות שיושב באולפן מרואיין, על המסך רץ סרט וידאו שמראה את "פאר" עבודתו המלוכלכת על כר הדשא ואף אחד לא פוצה מילה. תעשו טובה, תפסיקו להעליב אותנו ותתחילו להכין שיעורי בית, הספיקו לנו כבר השנים הארוכות של גרטל.
עיתונות כתומה
23.1.2001 / 12:18