פרשת הונאת המשקיעים הבינלאומית, שנחשפה אמש (שבת) בטורקיה זכתה לסיקור נרחב במדינה, כשישראל והחשודים הישראלים ניצבים במרכז. בעוד רשויות החקירה הטורקיות מייחסות לישראלים תפקיד מרכזי ברשת ומגדירות אותה רשמית כ"רשת בינלאומית הקשורה לישראל", חלק מכלי התקשורת הטורקיים הולכים צעד נוסף קדימה, וקושרים אותה למדינת ישראל. חלק אף מציגים אותה כ"רשת של המוסד" - טענות שאינן מופיעות בהודעה הרשמית של משרד המשפטים הטורקי.
לפי העדכון הרשמי שפורסם בסוכנות הידיעות 'אנאדולו', 201 חשודים נעצרו, בהם תשעה אזרחי ישראל. 45 מהעצורים הם אזרחים זרים מ-20 מדינות שונות.
לפי התקשורת הטורקית - שני ישראלים נוספים נעצרו בפרשה
בינתיים פורסם בטורקיה כי שני ישראלים נוספים נעצרו בפשיטות. בכך, על פי התקשורת הטורקית, עלה מספרם ל-11. שמות העצורים הישראלים שפורסמו: "אנטון ביהון", "ג'ני קאן", "חמזה גוניילי", "אילקר חסון", "קרולין חסון", "סמי טובים", "יאקו בנחביב", "ז'אק לוי", "עמית יגאל", "ז'אק טובים" וכן "אלונה נוטס פונקט". מספר העצורים הכולל עלה ל-202. הנתונים האלה טרם הופיעו בעדכונים רשמיים והשמות האלה עשויים להתברר כמפוברקים - פיקטיביים, שאולים או שגויים. בדיווח אחד נטען כי אלונה נוטס פונקט הייתה אחראית לכאורה על הצד הפיננסי של הרשת ועל תנועת הכספים בישראל ובחו"ל.
על פי אחד הפרסומים שמו האמיתי של "ז'אק טובים" הוא "רוברט חסון", ישראלי - טורקי המחזיק באזרחות בשתי המדינות אבל לא השתמש בדרכון הישראלי בשנים האחרונות, ונעצר בבאשאקשהיר "שם הסתתר". מייחסים לו תפקיד מרכזי ברשת הונאת פורקס/קריפטו וניהול/מנכ"לות של חמש חברות.
הזיקה הישראלית בפרשה אינה מסתכמת באזרחותם של העצורים. שר המשפטים הטורקי אקין גורלק הגדיר את המבצע כ"מכה גדולה לרשת הונאה בינלאומית הקשורה לישראל". לפי הרשויות, בדיקות של הרשות לחקירת פשעים פיננסיים MASAK, שירות המודיעין MIT, המשטרה והאינטרפול העלו כי לאנשים בעלי קשר לישראל היה משקל משמעותי במבנה הבעלות של החברות שנחקרו.
לפי התביעה, מוקדי טלפון וחברות שפעלו בטורקיה הציעו לזרים השקעות בפורקס ובמטבעות קריפטוגרפיים, תוך הצגת רווחים פיקטיביים. כשהלקוחות ביקשו למשוך את כספם, הם נדרשו, לפי החשד, להעביר תשלומים נוספים באמתלות שונות.
"רשת הונאה של המוסד"
הרשויות תפסו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד לירות טורקיות (כ-31 מיליון דולר), לצד 80 כלי רכב ו-12 נכסי מקרקעין, והקפיאו חשבונות בנק, חברות ונכסי קריפטו. עוד נטען כי בשנתיים האחרונות הגיע המחזור שיוחס רק להוצאות משרד ולתשלומי שכר של החברות לכ-13 מיליארד לירות (כ-266 מיליון דולר).
העיתון 'יני שאפאק' (שחר חדש) פרסם כותרת בולטת: "כנופיה כמו האו"ם: 20 מדינות ברשת ההונאה של המוסד". העיתון טוען כי בחשבונותיהם של שישה מהישראלים נמצאה תנועת כספים כוללת של כ-121 מיליון לירות (כ-2.5 מיליון דולר).
גם 'טקווים' (לוח שנה) משתמש בשפה חריפה במיוחד. בדיווחו על זהות החשודים הופיעה הכותרת: "מ-20 מדינות… 10 מהם ציונים", והעיתון תיאר את הארגון כ"רשת הונאה בינלאומית המכוונת בידי ישראל".