דיפלומטים אירופיים הביעו אכזבה והפתעה לאחר שאוסטרליה נמנעה ברגע האחרון מהצטרפות למהלך בהובלת בריטניה להגבלת הסחר עם עסקים ישראליים בהתנחלויות ביהודה ושומרון. כך דווח היום (שבת) בתאגיד השידור האוסטרלי ABC.
בשבוע שעבר פרסמו 12 מדינות הצהרה משותפת, שבה התחייבו להטיל או לשקול הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות. על ההצהרה חתמו בריטניה, צרפת, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה - כאשר אליהן חברה קנדה, המדינה היחידה מחוץ לאירופה שהצטרפה למהלך.
לפי ABC, גורמים באיחוד האירופי ניסו לגבש קואליציה בינלאומית רחבה ככל האפשר כדי להגביר את הלחץ על ישראל. ארבעה מקורות דיפלומטיים ממדינות שונות סיפרו כי אוסטרליה השתתפה בדיונים על הצעדים עד סמוך להשלמת נוסח ההצהרה, ואף אותתה שהיא פתוחה לנקיטת צעדים נוספים נגד ההתנחלויות.
גורם אירופי סיפר כי ראה נוסח מוקדם של ההצהרה שבו אוסטרליה הופיעה בין המדינות המשתתפות. עם זאת, לא ברור אם קנברה הסכימה רשמית להצטרף או ששמה נוסף לטיוטה מתוך ציפייה שתחתום. שני מקורות שהיו מעורבים במשא ומתן אמרו כי רק ביום פרסום ההצהרה הבינו שאוסטרליה אינה מצטרפת אליה.
על החמצת ההזדמנות, האכזבה - והשיקולים הפוליטיים
ABC שוחח עם שמונה מקורות דיפלומטיים בסידני, קנברה, ירושלים ותל אביב. שני גורמים באיחוד האירופי אמרו כי הופתעו מהחלטתה של אוסטרליה, ואילו דיפלומט ממדינה נורדית העריך מראש שקנברה צפויה לחתום. לדבריו, אוסטרליה "החמיצה הזדמנות" להפעיל לחץ משמעותי על ישראל. גורם נוסף אמר כי המדינות השותפות למהלך "התאכזבו" מכך שלא הצטרפה.
אחד המקורות הציג תמונה מסויגת יותר. לדבריו, אף שאוסטרליה אותתה כי היא פתוחה להצטרף, היא מעולם לא התחייבה לכך באופן חד-משמעי. עוד נטען כי לממשלתו של ראש הממשלה אנתוני אלבניזי היו הסתייגויות מהיכולת לאכוף חרם יבוא גורף ומהשלכותיו האפשריות.
כמה מהמקורות העריכו כי גם שיקולים פוליטיים פנימיים השפיעו על ההחלטה. לדבריהם, ייתכן שהלחץ שהופעל על אלבניזי מאז מתקפות הטרור בבונדי, לצד הביקורת מצד ארגונים יהודיים שלפיה ממשלתו אינה פועלת בתקיפות מספקת נגד האנטישמיות, מילאו תפקיד.
מקורות אחרים הצביעו על חילוקי דעות בתוך מפלגת הלייבור, שלטענתם מנעו מהממשלה לגבש עמדה מוסכמת בזמן. ב-ABC הדגישו כי מדובר בהערכות של גורמים דיפלומטיים ולא בהסבר רשמי של ממשלת אוסטרליה.
החשש מהשלכות בלתי מכוונות על עסקים אוסטרליים
דובר משרד החוץ והסחר האוסטרלי מסר כי קנברה ושותפותיה הבינלאומיות "פועלות יחד ובתיאום הדוק למען אותה מטרה, גם אם לא כולן נוקטות בדיוק אותם צעדים באותו זמן".
לדבריו, "אנו חוששים כי איסורי יבוא גורפים מציבים אתגרים מעשיים, ובכלל זה הצורך להבטיח שהם לא יפגעו בשוגג בעסקים, בעובדים ובמקורות הפרנסה של פלסטינים". הדובר הוסיף כי בריטניה עצמה הכירה בקשיים הללו בזמן שהיא מגבשת את החקיקה הדרושה בשנה הקרובה.
במקום חרם יבוא גורף, אוסטרליה מתכוונת לקדם "צעדים ממוקדים נוספים, בתיאום עם שותפים בינלאומיים, כדי להרתיע מפני התנחלויות בלתי חוקיות ואלימות מתנחלים". שרת החוץ פני וונג מסרה בשבוע שעבר לפרלמנט כי ממשלתה אינה מקדמת בשלב זה איסור יבוא כולל, בשל החשש מהשלכות בלתי מכוונות על עסקים אוסטרליים וכן על פלסטינים וישראלים.
המהלך הבינלאומי הגיע לאחר ששר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בפרלמנט כי בחלקים מיהודה ושומרון מתבצע "טיהור אתני של פלסטינים בידי טרוריסטים מתנחלים", וכי ממשלת ישראל מעלימה מכך עין. הוא גם הודיע כי עמדתה הרשמית של בריטניה היא שהכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון אינו חוקי, בהתאם לחוות הדעת המייעצת שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק ב-2024.
הטלת סנקציות על גורמים ישראליים שהואשמו בביצוע אלימות באיו"ש
לפי ABC, הצהרותיו החריפות של מיליבנד הפתיעו גם נציגים של כמה מהמדינות החתומות, משום שהן חרגו מהשפה המתונה יותר שסוכמה בהצהרה המשותפת. ישראל דוחה את הטענות לטיהור אתני ואת הקביעה שלפיה ההתנחלויות והשליטה הישראלית ביהודה ושומרון אינן חוקיות.
אוסטרליה כבר הצטרפה ביוני לבריטניה, קנדה, צרפת ונורווגיה בהטלת סנקציות מתואמות על גורמים ישראליים שהואשמו במימון, בסיוע ובביצוע אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. באותה עת מסרה קנברה כי היא מוכנה לנקוט צעדים נוספים אם ממשלת ישראל לא תפעל בדחיפות לשינוי המצב בשטח.