נשיא קוריאה הדרומית לי ג'ה-מיונג דחה היום (שישי) את הלחץ שמפעיל עליו ממשל טראמפ, והצהיר כי ארצו לא תשלח חיילים או אמצעים צבאיים כדי לסייע במלחמה שמובילה ארצות הברית נגד איראן. דבריו הנחרצים הגיעו לאחר שהנשיא דונלד טראמפ מתח ביקורת פומבית על סיאול וטען כי היא מסרבת לסייע בהגנה על מצר הורמוז, אף שאלפי חיילים אמריקנים מוצבים בחצי האי הקוריאני כדי להגן עליה מפני קוריאה הצפונית.
"לא תהיה הצבה של כוחות או העברה של אמצעים צבאיים לצורך מעורבות או התערבות במלחמה הזאת", אמר לי במסיבת עיתונאים, לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס".
במקום השתתפות בלחימה, ממשלת קוריאה הדרומית שוקלת להרחיב את תחום הפעילות של משחתת ושל ספינות סיוע המוצבות כיום מול חופי סומליה, במסגרת משימה למאבק בפיראטיות. לי הדגיש כי גם אם כלי השיט ינועו לעבר הים האדום או מצר הורמוז, משימתם היחידה תהיה להגן על מכליות נפט ועל ספינות מסחריות דרום-קוריאניות.
לדבריו, הכוחות לא ישתתפו בשום פעולה שעלולה להתפרש כסיוע למלחמה באיראן. ההבחנה הזאת נועדה לאפשר לסיאול להגן על האינטרסים הכלכליים והאנרגטיים שלה באזור, בלי להצטרף בפועל למערכה האמריקנית.
טראמפ טרם הבהיר בפומבי איזה סיוע בדיוק הוא דורש מקוריאה הדרומית, אך בחודש שעבר סיפר כי ביקש מלי "לתת לנו קצת עזרה" במלחמה והזכיר את הנוכחות הצבאית האמריקנית בארצו.
"הוא אמר: 'לא, תודה'", ציטט טראמפ את תשובתו של לי. "הבנתי. אז מדוע אנחנו מעורבים בעזרה לכם?"
העימות סביב המלחמה באיראן מוסיף למתיחות בין שתי בעלות הברית הוותיקות. בחודש שעבר החליט טראמפ לצמצם באופן חד-צדדי את אחד התרגילים הצבאיים המשותפים השנתיים של ארה"ב וקוריאה הדרומית. הוא תיאר את התרגילים כ"יקרים", "בלתי הולמים לחלוטין" ו"עוינים" כלפי קוריאה הצפונית, וטען כי פיונגיאנג נהגה בתקופת כהונתו באופן "לא מאיים ומכבד". זאת, אף שקוריאה הצפונית ממשיכה להרחיב את יכולותיה הגרעיניות והופכת לאיום משמעותי יותר על שכנתה מדרום.
למרות הברית בת שבעת העשורים בין וושינגטון לסיאול, היענות לדרישתו של טראמפ כרוכה בסיכון פוליטי כבד עבור לי. בפעם האחרונה שבה קוריאה הדרומית שלחה כוחות למערכה בהובלת ארה"ב, במלחמת עיראק, ממשלתו הפרוגרסיבית של הנשיא רו מו־היון התמודדה עם ביקורת ציבורית חריפה, לרבות מתוך מפלגתו ומבסיס התמיכה שלה. אף שרוב הכוח כלל יחידות הנדסה ורפואה, ההחלטה פגעה קשות ומתמשכות בשיעורי התמיכה בו.
גם כעת רוב הציבור הדרום-קוריאני מתנגד למעורבות צבאית. לפי סקר שנערך החודש, 55% מהנשאלים התנגדו לשליחת כוחות למלחמה באיראן, לעומת 32% שתמכו בכך.
המשבר עם וושינגטון מגיע בעיתוי פוליטי קשה במיוחד עבור לי. כ-15 חודשים לאחר תחילת כהונתו היחידה, הנמשכת חמש שנים, שיעור התמיכה בו צנח לשפל של 37%. לצד המתיחות עם ארה"ב, הוא מתמודד עם קריסת מדד המניות המרכזי בקוריאה הדרומית, עלייה במחירי הדיור והמשך ההליכים הפליליים נגדו, שהוקפאו במהלך כהונתו.
לי התייחס גם למשא ומתן עם וושינגטון על יישום ההסכם הכלכלי המקיף שעליו הכריזו המדינות בנובמבר. במסגרת ההבנות הפחית טראמפ את המכסים על יצוא מרכזי מקוריאה הדרומית, לרבות כלי רכב, מ-25% ל-15%, והתחייב לתמוך במאמצי סיאול לפתח צוללות המונעות באנרגיה גרעינית ולהעשיר אורניום לצרכים אזרחיים. בתמורה התחייבה קוריאה הדרומית להשקיע 350 מיליארד דולר בארה"ב.
אלא שהמגעים על יישום ההסכם נקלעו למבוי סתום בשל מחלוקות על פרטיו. לי אמר כי המדינות קרובות להסכמה בנוגע ליעדי גל ההשקעות הראשון, אך הבהיר כי דחה הצעה שהונחה בפניו והורה לממשלתו להמשיך במשא ומתן.
"אסור לנו להיכנע ללחץ או לכפייה", אמר לי. הוא הדגיש כי מדובר בעיקרון כללי המנחה את ממשלתו במשא ומתן, ולא בהתבטאות המכוונת באופן ספציפי נגד ממשל טראמפ.