"מבחינת טראמפ, היהודים מתגלים ככלי שימושי מאוד". תחת הכותרת החריפה הזאת פרסם אתמול (רביעי) ה"ניו יורק טיימס" מאמר דעה מאת פרופ' ג'יימס לופלר, חוקר להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שטוען כי המאבק של ממשל טראמפ באנטישמיות הפך לחלק ממאבק פוליטי רחב יותר על מערכת זכויות האזרח בארצות הברית.
לופלר, שמחקריו עוסקים בין היתר באנטישמיות, חופש הביטוי והיסטוריה יהודית, טוען כי קיימת סתירה במדיניות הממשל. לדבריו, מצד אחד ממשל טראמפ פעל נגד תוכניות גיוון, שוויון והכלה (DEI), צמצם מנגנונים למאבק באפליה ופעל נגד מדיניות המתייחסת באופן שונה לקבוצות מיעוט. מצד שני, בכל הנוגע ליהודים, הוא דורש מאוניברסיטאות לנקוט צעדים ייעודיים נגד אנטישמיות ומפעיל סנקציות נגד מוסדות שלטענתו נכשלו בהגנה על סטודנטים יהודים.
"DEI ליהודים"
לופלר מכנה את המדיניות הזאת באופן פרובוקטיבי "DEI ליהודים". לטענתו, הממשל אינו מסתפק בחקירת טענות לאנטישמיות בקמפוסים, אלא משתמש בהן להצדקת צעדים רחבים נגד אוניברסיטאות, לרבות פגיעה בתקציבי מחקר.
לטענתו, היחס השונה אינו מקרי. לופלר סבור כי האנטישמיות הפכה לכלי שבאמצעותו יכול הממשל לפעול נגד מוסדות שהוא רואה בהם יריבים פוליטיים. הוא מסכם את הטענה במשפט חריף: "הקמפיין הגדול ביותר נגד אנטישמיות בתולדות אמריקה היה גם הזילות הגדולה ביותר שלה".
עם זאת, לופלר אינו טוען שהאנטישמיות בארצות הברית אינה בעיה ממשית, ואינו פוטר את השמאל מאחריות. הוא מציין "חריגות מטרידות" בחלק מהמחאות נגד המלחמה בעזה וטוען כי ליברלים איחרו לזהות את חומרת האנטישמיות בחברה האמריקנית, בעוד שפרוגרסיבים "לא הצליחו להתמודד עם אנטישמיות בשורותיהם".
למה דווקא היהודים?
בחלקו השני של המאמר מנסה לופלר להסביר מדוע היהודים נמצאים שוב במרכזו של מאבק פוליטי רחב יותר. לדבריו, הזהות היהודית אינה משתלבת בקלות בחלוקות המקובלות בארצות הברית בין גזע, דת ואתניות. לכך מתווסף הקשר של יהודים רבים לישראל, שהפכה בעצמה לסוגיה מקטבת בפוליטיקה האמריקנית.
מכאן מגיע לופלר לטענה הרחבה יותר שלפיה ויכוחים פוליטיים על יהודים משקפים לעיתים מאבקים עמוקים יותר בחברה האמריקנית - סביב זהות לאומית, הגדרת קבוצות מיעוט והיקף ההגנות שהמדינה צריכה להעניק להן.
לופלר אינו קורא לצמצם את ההגנה על יהודים מפני אנטישמיות. להפך, הוא טוען כי הפתרון הוא להחיל עקרונות עקביים של זכויות אזרח על כלל קבוצות המיעוט. לדבריו, מערכת כזאת צריכה להגן על יהודים ועל קבוצות אחרות מפני אפליה, מבלי להפוך את חוקי זכויות האזרח לכלי במאבקים פוליטיים.