לוואלה נודע אמש (שלישי) כי מאחורי הקלעים ממשיכים להתנהל מגעים בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל כדי לגשר על הפער שנוצר בתקציב הביטחון.
צה"ל ומשרד הביטחון עדיין פועלים תחת חוק תקציב 2026. מנגד, "הנומרטור" - תוכנית התקציב התלת-שנתית של משרד האוצר - קובע את תקרת ההתחייבויות של הממשלה לשנים הבאות. כפועל יוצא, כל התחייבות ביטחונית משמעותית, כגון רכש ובניין כוח, מחייבת מקור מימון מוגדר מראש; ללא מקור כזה, ההתחייבות נחסמת. המהלך שיוזם משרד האוצר מיועד לאפשר התקשרויות תקציביות לשנים 2027-2029.
משמעות המהלך היא שכל הרציפות התפקודית של התעשיות הביטחוניות כמו רכש חומרי גלם, פתיחת קווי ייצור והעסקת עובדים, ידחו עד אחרי ההחלטה על גודל הנומרטור.
גורם ביטחוני בכיר המצוי בפרטים, אמר לוואלה: "זה אומר שתהיה פגיעה במיירטים של מערכות הגנה אוויריות, פגיעה בייצור תחמושות שונות, ייצור מערכות נשק ואפילו החלטות את מה לתקן, את מה לייצר ומה לא. כבר מרגישים את הפגיעה. זה משפיע גם על גובה החובות וריביות מבחינת התעשיות. זה משפיע על היבטי התחרותיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בחו"ל יהיו עוד השלכות".
עוד נודע לוואלה כי הכנסות המדינה ממיסים הרבה יותר גבוהות מהמתוכנן, והן כיום בשיעורים של כ- 40 מיליארד שקל באופן שמגשר על הפערים שלכאורה קיימים במשרד האוצר מול דרישות צה"ל ומשרד הביטחון.
כמו כן, הוצאות משרדי הממשלה האחרים הרבה יותר נמוכים מהמסגרת שניתנה להם בראשית השנה. "אנחנו מתחילת השנה עם גירעון מצטבר של 19.2 מיליארד שקלים. הגרעון המאושר ל-2026 הוא 111.11 מיליארד", אמר הגורם הבכיר.
"בתרחיש מחמיר הגירעון יסתכם בפחות מ-60 מיליארד שקל. בתרחיש מקל הוא יסתכם באזורים של ה-90 מיליארד. כך או כך, למול יעד הגירעון שנקבע, יש פער של לפחות 20 מיליארד שקלים שנובע מההכנסות האדירות ומההוצאות היחסית נמוכות. לכן, בקופת המדינה בסוף השנה ייווצר מצב אבסורדי שבו יש כסף ובביטחון אין".