עשרים ארגונים שונים שלחו מכתב דחוף לראש הממשלה הקורא לו להביא לאישור הממשלה את התוכנית לבטחון מזון, לאחר שההצבעה עליה בממשלה נדחתה ברגע האחרון בגלל לחצים מצד משרד האוצר. בין החותמים: מגמה ירוקה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, "מזון-תגובה יהודית לרעב" ואנוכי.
התוכנית הלאומית לביטחון מזון, שגובשה על ידי הגורמים המקצועיים במשרדי החקלאות, הכלכלה, הבריאות והגנת הסביבה תוך שיתוף והתייעצות רחבה עם הציבור, היא תשתית קריטית לעתיד בריאות הציבור בישראל.
מעבר להיבטים הכלכליים והסביבתיים, תוכנית זו מהווה צעד אמיץ ומחויב המציאות לקידום יישומן של המלצות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות. היא מתמקדת בצדק תזונתי: הגברת צריכת מזון בריא מן הצומח - קטניות, ירקות, פירות ואגוזים - לצד צמצום מוצרים מזיקים כמו בשר בקר, בשר מעובד, חטיפים וממתקים.
הנתונים בישראל מדאיגים ודורשים שינוי מערכתי עמוק. ישראל ניצבת במקום השלישי והלא מחמיא בין מדינות ה-OECD בצריכת בקר לנפש, כאשר הצריכה הממוצעת עומדת על יותר מפי שניים מהכמות המקסימלית המומלצת על ידי משרד הבריאות.
מנגד, צריכת הירקות של האזרח הישראלי הממוצע עומדת על כמחצית בלבד מהכמות המומלצת, וצריכת הקטניות אינה מגיעה אפילו לשליש ממנה. פערים תזונתיים אלו אינם גזירת גורל; הם הגורמים המרכזיים למגיפת השמנת היתר, שמחירה למשק הלאומי נאמד בכ-55 מיליארד ש"ח בשנה על פי מחקרו של פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן-גוריון, ולתחלואה נרחבת במחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגים שונים של סרטן.
מנקודת מבט של בריאות הציבור, חשיבותה הגדולה ביותר של התוכנית טמונה ביכולתה לצמצם פערי בריאות חברתיים-כלכליים. כיום, מזון בריא נתפס לעיתים קרובות כמוצר יוקרה, בעוד שמזון מעובד ועשיר בשומן, סוכר ונתרן זמין וזול יותר - מה שפוגע באופן קשה ואנוש במשקי הבית המוחלשים. התוכנית מטפלת בכך ישירות: היא מכוונת להגדיל את ההיצע, לשפר את הנגישות ולהוזיל את מחירו של מזון בריא מן הצומח.
היא עושה זאת באמצעות שורה של צעדים משלימים: הקמת קרן צמיחה ייעודית לחקלאים, ליצרנים ולמסעדנים קטנים ובינוניים של מזון בריא מהצומח; הטמעת תוכניות חינוך וקמפיינים ציבוריים המקדמים אורח חיים בריא; סיוע למטבחים מוסדיים (בבתי ספר, בבתי חולים ובמוסדות רווחה) לשדרוג התפריטים ועידוד בחירה במנות צמחיות מזיקות פחות; והסרת חסמים ומתן תמריצים לרשויות מקומיות שיאפשרו מכירת תוצרת חקלאית צמחית טרייה ישירות מהחקלאי לצרכן.
בנוסף, התוכנית מטפלת ביסודות המערכתיים של משק החקלאות והמזון: היא מקדמת מניעת אובדן מזון במגזר החקלאי - שבמסגרתו נזרקים כיום מוצרים בשווי מדהים של 23 מיליארד ש"ח בשנה (שווה ערך לשליש מהגירעון הלאומי), מעודדת ייבוא של מוצרים בריאים ומקיימים מהצומח, ומעניקה תמיכות ישירות לחקלאים על בסיס התועלת הסביבתית של גידולים מזינים כמו קטניות.
בריאות הציבור אינה מותרות, והיא מתחילה בצלחת שבה אנו בוחרים להאזין ולתזמן את עתיד הדורות הבאים. על הממשלה לאשר את התוכנית המקצועית הזו במלואה ולתקצב אותה בהקדם ללא דיחוי נוסף. זהו מבחן מנהיגותי ואחריות לאומית בסיסית - זהו האינטרס הציבורי העליון של כולנו.
הכותב הוא מומחה בכיר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב