לינץ 1947: כך מגלים צאצאי מחנות העקורים שמגיעה להם אזרחות אוסטרית

הכול התחיל מתמונה אחת עם כיתוב דהוי בגבה. עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר, מומחה לדין הזר האוסטרי, מספר על פלח אוכלוסייה שלם בישראל - צאצאיהם של ניצולי שואה ששהו במחנות העקורים באוסטריה - שרק עכשיו נפתחה בפניו הדלת לאזרחות אירופית, ומסביר למה דווקא כאן חשוב לבחור נכון את מי שמגיש עבורכם את הבקשה.

כל מה שנותר בידיו של הפונה היה תצלום ישן אחד. תמונה משפחתית שצולמה באיזשהו אירוע שמח - אולי יום הולדת - באזור העיר לינץ שבאוסטריה, ובגבה, בכתב יד דהוי, מילה ומספר: "לינץ 1947". הוא לא ידע הרבה מעבר לכך. לא היכן בדיוק שהתה המשפחה, לא כמה זמן, ולעתים אפילו לא את שמו המקורי של הסב. ובכל זאת, כפי שמסביר עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר, בדיוק מנקודת הפתיחה הזאת מתחיל לא פעם מסע שמסתיים בתעודת אזרחות אירופית.

עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר עוסק בדין הזר האוסטרי, ובפרט בזכאות של ישראלים לאזרחות אוסטרית. לדבריו, במשך שנים יכלו צאצאים של אזרחים אוסטרים להגיש בקשות להתאזרחות, אך חוק האזרחות האוסטרי הכללי כלל שורה של מגבלות שהקשו - ולעתים חסמו לחלוטין - את הדרך.

חלק מהמגבלות, הוא מדגיש, כלל אינן קשורות ליהודים או לישראלים. כך למשל אפליה על רקע מגדר: במשך שנים רק מי שנולד לאב אזרח אוסטרי יכול היה להתאזרח, ואילו צאצא של אם אוסטרית זכאי היה לכך רק אם נולד לאחר 1983. מגבלה נוספת קבעה כי הזכאות שמורה למי שהיה אזרח אוסטרי בלבד, ולא למי שרק התגורר שם - גם אם חי באוסטריה שנים רבות, נישא, הוליד ילדים ורכש שם נכסים ועסקים.

מגבלה מכבידה במיוחד נגעה למי שאבותיו שירתו בשירות הציבורי של מדינה זרה. על פי לנקר, מקורו של הסעיף היה בחשש לנאמנות כפולה, אך עם השנים הוא פורש בהרחבה גדלה והולכת - עד כדי כך שדי היה בכך שההורה עבד כמורה, כאחות בבית ספר או כפקיד בעירייה כדי לפסול את הצאצא. גם שירות קבע בצה"ל של אחד מבני המשפחה עלול היה להוביל לפסילה.

נקודת מפנה חלה ב-2019, אז החליטה אוסטריה על הקלות משמעותיות לטובת צאצאים של מי שנמלטו מרדיפות הנאצים, וביטלה עבורם את מרבית המגבלות. אלא שאז, מספר לנקר, נותר בחוץ פלח שלם: צאצאיהם של יהודים ניצולי שואה ששהו במחנות העקורים באוסטריה שלאחר המלחמה. הטיעון היה שאלה לא נרדפו בידי הנאצים באוסטריה עצמה, משום שהגיעו אליה רק לאחר תום המלחמה.

לפני כשנה לערך , הוא מוסיף, נחקקו תקנות משלימות שעשו צעד נוסף: אוסטריה הביעה נכונות לשקול גם בקשות של אנשים שנולדו בעצמם באוסטריה בין השנים 1945 ל-1955 - חלקם עדיין בין החיים, בני 70 ו-80 - וכן של צאצאיהם. מכיוון שרוב האנשים הללו עלו בסופו של דבר לישראל, מדובר, לפי הערכת לנקר, בכמה אלפים ואולי עשרות אלפי ישראלים שהזכאות רלוונטית עבורם, רבים מהם כלל אינם מודעים לכך.

"אדם אחד אמר לי השבוע: לא הייתי בכלל מודע לזה", מספר לנקר. "ההורים שלו שהו שנתיים במחנה עקורים באוסטריה, אמו הייתה אז ילדה קטנה, וכיום היא כבר איננה. הוא לא ידע שקיימת זכאות. במקור הם היו פליטי שואה שמוצאם מפולין."

כדי להבין את התמונה, מסביר לנקר, צריך לחזור לשנים שלאחר המלחמה. אוסטריה הייתה נתונה כעשור לשליטת בעלות הברית - ארצות הברית, בריטניה, צרפת וברית המועצות - ואלה הקימו מקומות מגורים לניצולי שואה יהודים שנותרו בלא כלום. "אדם ניצל ממחנה השמדה או ממחנה עבודה נאצי", הוא אומר, "ואין לו כסף, אין לו אוכל, אין לו בגדים. אז בנו להם מקומות."

לפי לנקר היו שלושה ריכוזים מרכזיים: מחנה קטן בווינה עצמה, מחנה באזור זלצבורג, והגדול מכולם - באזור לינץ, שם חיו בשיא התקופה אלפי יהודים, ולפי הערכתו אף קרוב לעשרת אלפים.

לעו"ד, נוטריון ובורר ניר לנקר - באתר zap משפטי

לאתר של עו"ד, נוטריון ובורר ניר לנקר

את המורכבות ואת הפוטנציאל כאחד ממחיש לנקר באמצעות מקרה אמיתי שהגיע למשרדו. משפחה פנתה אליו ובידיה מעט מאוד מידע: הם ידעו שסבם, ניצול שואה שכבר הלך לעולמו, שהה באוסטריה, אך לא היכן ולא לכמה זמן. הוא כמעט לא דיבר על התקופה - נושא כואב, שכן איבד קרובי משפחה עוד בטרם הגיע לשם. גם שמו המקורי לא היה ידוע להם: כמו רובם המכריע של העולים, הוא עברת את שמו. "כמעט כולם עברתו את השם הפרטי, וכ-80 אחוז גם את שם המשפחה", מציין לנקר. מה שכן היה בידי המשפחה: השם המעוברת, תאריך הלידה, והידיעה שהסב נולד בעיר קרקוב שבפולין.

המשפחה, שקראה כתבה קודמת בנושא, מילאה שאלון קצר - טופס בן עמוד אחד שהמשרד מעמיד גם באתר האינטרנט - ומשם החל הבירור. "הם אפילו לא ידעו היכן באוסטריה הוא שהה", אומר לנקר. "אמרנו להם: קודם נברר, נאתר את הניירת, ורק אם קיימת זכאות נגיש. איננו מגישים בקשות שווא." הבירור, הוא מספר, ארך כחודשיים. בסופו התגלה שהסב שהה במחנה העקורים בלינץ בין השנים 1945 ל-1948, כמעט שלוש שנים, וב-1948 עלה לישראל.

חלקי הפאזל הצטרפו זה לזה: מועד עזיבתו את המחנה בלינץ תאם את הרישום על כניסתו לישראל דרך נמל חיפה, שבועיים בלבד לאחר מכן; תעודות שאותרו אישרו את תאריך הלידה ואת מקום הלידה בקרקוב; צוות המשרד הצליח אף לאתר את שמו הפרטי המקורי, פרט גנאלוגי יקר ערך. על בסיס כל אלה הוגש התיק עבור כל בני המשפחה - עשרים איש, מארבעת ילדיו של הסב ועד נכדים - ובתום המתנה של אחד עשר חודשים כולם קיבלו תעודות אזרחות.

לנקר מקפיד להבהיר שמדובר במקרי קצה, הנבחנים בקפדנות רבה. לדבריו, הרשויות באוסטריה נוהגות ברוחב לב - "היום אין לנו הרבה ידידים באירופה, אבל באוסטריה כן" - ומעניקות מעמד אזרחות מלא, שאותו כבר לא ניתן לשלול. ובדיוק משום הנדיבות הזאת, הוא אומר, הבקשות הללו נבדקות לעומק: די בפרט אחד שאינו מסתדר כדי שפקיד יפסול בקשה. פסילה, הוא מזהיר, מובילה להליך ערעור משפטי בבתי משפט מנהליים באוסטריה - הליך ארוך ויקר, הכרוך באגרות גבוהות, שרוב האנשים יתקשו לעמוד בו. מכאן החשיבות, לשיטתו, בהגשה מדויקת ומושלמת כבר מלכתחילה.

לצד זאת הוא מבקש להרגיע: הבדיקה הראשונית של הזכאות נעשית ללא עלות, ואין צורך במידע התחלתי רב. "אנשים אומרים לי: אני לא יודע כלום, אין לי מסמכים", הוא אומר. "זה בסדר גמור. איננו מנחשים ואיננו סורקים אתרים באינטרנט, זו עבודת איתור רצינית שדורשת זמן ומאמץ, וזה בדיוק התפקיד שלנו." מי שברשותו פרטים בסיסיים - שם, תאריך לידה, זיקה כלשהי לאוסטריה - מוזמן לפנות, וגם מי שאין בידו דבר מלבד תמונה ישנה.

יתרון נוסף וייחודי של משרדו של עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר היא האפשרות להנפיק את הדרכון האוסטרי בווינה עצמה, בליווי מלא של נציג מהמשרד, ולא רק בשגרירות ברמת גן. היתרון הבולט, לדבריו, הוא המהירות: בווינה ניתן לקבל את הדרכון כבר למחרת הגשת הבקשה. נוסף על כך, הפונה בוחר בעצמו את מועד ההגעה, בלי להיות כבול למערכת התורים של השגרירות.

לנקר מציין יתרון פרקטי במיוחד עבור ישראלים: בעוד השגרירות האוסטרית בישראל סגורה בחגים היהודים והנוצרים כאחד, הרשות בווינה פועלת כרגיל בחגי ישראל. כך, לדבריו, רבים מנצלים דווקא את סוכות, חנוכה, פסח או את סוף השבוע הארוך של יום כיפור כדי לטוס ולהנפיק דרכון בלי להיעדר מן העבודה. יתרון נוסף שהוא מזכיר נוגע לפרטיות: דרכון שהונפק בווינה נושא רישום המעיד על כך, ולא רישום של הנפקה בתל אביב - נקודה שחשובה למי שנוסע למדינות שבהן היה מעדיף שלא לזהותו כמי שקשור לישראל.

את דבריו חותם לנקר בעצה שהוא מגדיר כחשובה מכל: לפנות אך ורק לעורך דין המופיע ברשימת המומחים לדין הזר האוסטרי של לשכת עורכי הדין בישראל. "לא ללכת למי שמפרסם את עצמו בטיקטוק וברשתות", הוא אומר. "ואם אתם לא בטוחים, פשוט תשאלו: האם אתה מופיע ברשימת לשכת עורכי הדין כמומחה לדין הזר האוסטרי? אם התשובה שלילית - תודו והמשיכו הלאה. זו שאלה פשוטה של כן או לא, ואין בה שום בושה."

לנקר מסביר שהרשימה גלויה לציבור באתר לשכת עורכי הדין, מסודרת לפי מדינות, וכל אחד יכול לבחור באוסטריה ולראות מי מופיע בה. "יש רשימה, עבדו לפיה. אני תמיד אומר: מי שברשימה, זה הבסיס." לטענתו, עורך דין שמצהיר כי הוא עוסק בתחום אך אינו מופיע ברשימה פשוט אינו מומחה אמיתי לדין הזר האוסטרי. "אלה אינם תיקים לחובבנים", הוא מסכם. "לפני שאתם משקיעים מהזמן ומהכסף שלכם, ודאו שאתם במקום הנכון."

ולסיום, בחזרה לאותה תמונה מלינץ: לעתים, אומר לנקר, כל מה שנדרש כדי לפתוח את הדלת אל אזרחות אירופית הוא נכונות לפנות ולשאול - ולצדה המידע המועט שנותר, ולו תצלום ישן אחד עם כיתוב דהוי בגבו.

עו"ד נוטריון ובורר ניר לנקר, בוגר תואר LLB במשפטים ותואר B.A בתכנון ערים, מוסמך בלימודי גרמנית מטעם Fachhochschule München שבמינכן. עו"ד נוטריון ובורר לנקר הוא חבר בעמותת המשפטנים ישראל-גרמניה, בוועדת "ישראל-גרמניה-אוסטריה" ובוועדת "הגירה ועובדים זרים" של לשכת עורכי הדין בישראל. משרד לנקר ירדני עו"ד נוטריון ובוררות מתמחה בהסדרת אזרחות אוסטרית וגרמנית, ומעניק ייעוץ משפטי מקיף בתחום האזרחי. המשרד פעיל בתחום האזרחויות האירופיות למעלה מ-25 שנה. המשרד ייצג עשרות אלפי ישראלים ברבות השנים ,בתיקים מורכבים מול הרשויות בגרמניה ואוסטריה.

ליצירת קשר עם המשרד לחצו כאן

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי

הכתבה בשיתוף zap משפטי