כמעט לכל שכיר ועצמאי בישראל יש קרן פנסיה, אבל מעטים יודעים שבתוכה מסתתר כיסוי ביטוחי שיכול להבטיח שלושה רבעים מהשכר במקרה של מחלה או פגיעה. עו"ד שרונה ברנבוים, המלווה מבוטחים מול קרנות הפנסיה והוועדות הרפואיות, מפרקת את המנגנון לגורמים ומסבירה כיצד לא לאבד זכויות ששוות הרבה מאוד כסף.
חובה שמתחילה בגיל עשרים
לדברי עו"ד ברנבוים, מאז חוק הפנסיה שהוחל ב 1.1.2008, כל אדם שעובד באופן חוקי אצל מעסיק מחויב בהפרשה לקרן פנסיה, מהעובד הזוטר ביותר ועד הבכיר, וגם עצמאים מחויבים להפריש לעצמם. הגיל שבו מתחילה חובת ההפרשה הוא עשרים לאישה ועשרים ואחת לגבר.
ברמת הבסיס, מסבירה עו"ד ברנבוים, המעסיק והעובד מפרישים כל אחד כשישה אחוזים, ובנוסף מופרשים כשישה אחוזים לרכיב הפיצויים. בסקטורים מסוימים במשק חלים צווי הרחבה שמעלים את ההפרשות ואף מגיעים לשמונה עשר ולעשרים ושניים אחוזים. גם עובד ברמה הפשוטה ביותר, מלצר או פועל בחנות, מחויב בהפרשה הבסיסית הזו.
בכניסה לקרן, אומרת עו"ד ברנבוים, נדרשת פעמים רבות הצהרת בריאות. הקרן רוצה לוודא שהמצטרף בריא, ואם יש לו ליקויים או מחלות קיימות היא עשויה להסתייג או להחריג סעיפים מסוימים. אצל מעסיקים פרטיים קטנים הדרישה נפוצה, ואילו בכניסה לקולקטיב בחברה גדולה לעיתים הדרישה הזו מוקלת או מתייתרת.
רכיב הנכות שאתם אולי לא מכירים
בתוך קרן הפנסיה קיים רכיב ביטוחי למצבי נכות. אדם שחלה באמצע החיים או שנפגע, ועומד בתבחינים עם ליקוי משמעותי שגורם לאי כושר עבודה, זכאי לתשלום מהקרן. שיעור הנכות המוכר נע בין עשרים וחמישה למאה אחוזים, בהתאם לליקוי ולמצב.
לדברי עו"ד ברנבוים, לא אחת מדובר בתהליך מדורג: אדם חווה אירוע מטלטל ומקבל בהתחלה מאה אחוז לתקופה ארוכה, ובהמשך, ככל שהוא משתקם וחוזר בהיקף חלקי למעגל העבודה, הזכאות מתעדכנת בהתאם. ברגע שאדם נכנס למצב מזכה הוא מקבל שבעים וחמישה אחוזים מהשכר המבוטח שלו. זה אמנם אינו מלוא השכר, אך מדובר בכיסוי משמעותי שנועד להבטיח פרנסה בסיסית בתקופת המחלה.
כאן, מדגישה עו"ד ברנבוים, טמונה נקודה שרבים מפספסים: גובה הסכום המבוטח. ככל שמשלמים פרמיה גבוהה יותר, כך אפשר לבטח שכר גבוה יותר לצורך נכות. שבעים וחמישה אחוזים יכולים להיות משכר של חמשת אלפים שקל, אך גם משכר של עשרת אלפים, שנים עשר אלף או שבעה עשר אלף. תמיד ניתן לפנות לקרן ולשריין תוכנית נוספת, וכן לסכם עם המעסיק על הפרשות גבוהות יותר ולעגן זאת בהסכם העבודה, אפשרות שצעירים רבים אינם מודעים לה.
הרצף ששווה אלפי שקלים
אחת הנקודות החשובות ביותר, לדברי עו"ד ברנבוים, היא שמירה על רצף ההפקדות. לאחר חמישה חודשים וחצי שבהם אדם אינו מפריש ואינו במעגל העבודה, נקטע הרצף והקופה הופכת ללא פעילה. אם היא נותרת לא פעילה מעל שנה, המשמעות כבדה: כשאדם מתחיל עבודה חדשה, המעסיק רואה אותו כמי שאין לו קופה פעילה, ולפי החוק יהיה חייב להפריש עבורו רק החל מהחודש השישי לעבודה.
כלומר, אדם עלול להפסיד במקום החדש חמישה חודשים וחצי של הפקדות מהמעסיק, ובכללן רכיב הפיצויים. מדובר בהפסד ממשי, שכן את רכיב הפיצויים שבתוך הקרן ניתן לפדות בתום העסקה, פעמים רבות אף ללא מס. זו קופת חיסכון מצוינת, במיוחד לאור התשואות הגבוהות שרשמו קרנות הפנסיה בשנים האחרונות, וכל קטיעה של הרצף פוגעת בה ישירות.
הפתרון, לדברי עו"ד ברנבוים, הוא לשמור תמיד על רצף פעיל, גם בתקופות שבהן אין עבודה, למשל בזמן שהות ממושכת בחו"ל. ניתן לעשות זאת באמצעות שמירת ריסק או הפקדה עצמאית, אפילו בסכומים נמוכים. העיקר שהקופה תישאר פעילה.
שבעים וחמישה אחוזים מהפנסיה, ובמקביל גם מהביטוח הלאומי
נקודה שרבים אינם מכירים: כשמדובר במחלה שאינה קשורה לעבודה, ניתן לקבל במקביל נכות מקרן הפנסיה וגם קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי, ללא כל קיזוז. אדם עם ליקוי משמעותי שאינו מסוגל לעבוד יכול לקבל שבעים וחמישה אחוזים מהשכר המבוטח בפנסיה, ובמקביל קצבת נכות מלאה מהביטוח הלאומי, שעומדת כיום על כארבעת אלפים חמש מאות וחמישים שקל.
בתאונת עבודה התמונה שונה. אדם שנפגע במקום העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה, מממש את זכויותיו בביטוח הלאומי ובמקביל בקרן הפנסיה, אך כאן עשויים לחול קיזוזים בהתאם לפוליסה. יש פוליסות עם קיזוז מלא ויש עם קיזוז חלקי, וכאן נכנסת עבודת עורך הדין: להבין את הפוליסה, להבין את עוצמת הליקוי ואת אורך התקופה שבה האדם לא עבד, ולפעול כדי שיקבל כמה שיותר.
ההבדל בין פנסיית נכות לאובדן כושר עבודה
אותן חברות פנסיה גדולות, כמו מנורה מבטחים, מגדל, מור, הפניקס ומיטב דש, הן גם חברות ביטוח. לצד קרן הפנסיה הן מציעות פוליסות של אובדן כושר עבודה. זו פוליסה שחברת הביטוח תופרת לאדם לפי גילו, לפי הצהרת הבריאות שלו והתמהיל האישי, והיא מחייבת תמיד הצהרת בריאות.
היתרון הוא שבאובדן כושר עבודה אפשר לבטח את עצמך בסכומים גבוהים מאוד, עשרים אלף, שלושים אלף ואף יותר. הכול תלוי במצב הבריאותי בכניסה לפוליסה ובגובה הפרמיה שהאדם מוכן לשלם. הפרמיות לסכומים גבוהים יקרות, ולכן היא ממליצה להיכנס לפוליסות כאלה בגיל צעיר ובהיקף מידתי וסביר, לא מנופח אך גם לא מינימלי מדי.
האזהרה: הפוליסה שעלולה להתרוקן מתוכן
כאן עו"ד ברנבוים מזהירה ממלכודת נפוצה. ברגע האמת, כשאדם תובע פוליסת אובדן כושר עבודה, חברות הביטוח מוציאות את מלוא התיק הרפואי ומחפשות קשר סיבתי שיאפשר לדחות את התביעה. דוגמה שהיא נותנת: אדם שדיווח על הפרעות קשב בתיכון ונטל ריטלין, וכעת סובל מחרדה ודיכאון, עלול לגלות שחברת הביטוח מקשרת בין השניים כדי לדחות תביעה לאובדן כושר עבודה מלא.
לכן, היא מדגישה, חשוב להיוועץ עם עורך דין בתחום ולבדוק את התיק הרפואי עוד לפני שרוכשים פוליסה. יש אנשים שההיסטוריה הרפואית שלהם כבדה עד כדי כך שבשעת האמת החברה תחריג הכול ולא תשלם. במקרים כאלה, אומרת ברנבוים, לעיתים עדיף להפנות את אותו כסף לקרן כספית או למסלול חיסכון אחר. התשואות באובדן כושר עבודה יכולות להיות מצוינות, אך הכיסוי שווה משהו רק אם הוא באמת ישולם בשעת הצורך, ולכן צריך לעשות זאת בחוכמה ובליווי מקצועי.
המלצת הזהב
המלצת הזהב של עו"ד ברנבוים פשוטה אך קריטית. ברגע שאדם נכנס למצב מזכה, עוד לפני שהוא עושה צעד כלשהו, עליו לפנות לקרן הפנסיה ולבקש שני דברים: את הפוליסה שלו, כולל בירור אם היא פעילה או לא פעילה, ואת פירוט ההפקדות המלא. מדובר בדוח שמפרט את כל ההפקדות של המעסיקים לאורך השנים.
את הדגש, היא מסבירה, יש לשים על מה שקרה בקרן בחמש השנים האחרונות, כלומר בשישים החודשים שקדמו לאירוע. עם המסמכים האלה ביד אפשר להתקדם ולבחון את הזכויות. ברנבוים מלווה את לקוחותיה עד לוועדות של הקרן, ובמקרים שבהם הקרן מסרבת היא תובעת, לדבריה בהצלחה מלאה.
עו"ד ומגשרת שרונה ברנבוים היא בעלת משרד עצמאי בקריית מוצקין המתמחה במימוש זכויות רפואיות, אובדן כושר עבודה וייצוג בוועדות רפואיות של הביטוח לאומי, לצד דיני עבודה, נזיקין ותכנון משפחתי ורכושי.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי