גל המעצרים בקרב ראשי התנועה האיסלאמית בישראל תפס את ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן מהאיחוד הלאומי מוכן. הכתובת הייתה על הקיר כל הזמן ומבחינתו, סוף טרוריסט לקלבוש. מפת הדרכים המצטיירת גם היא לא מצליחה להפריע את מנוחתו הוא מאמין במעשים ולא במילים, וכרגע, כולם רק מדברים. כשיתחילו לעשות, אז נראה. ראיון.
"אני לא מתפלא לחלוטין מהמעצרים הלילה. כבר שנתיים שאנחנו עוקבים אחרי שיתוף הפעולה בין ערביי ישראל לטרור. לפני חצי שנה קיימתי בכנסת מפגש של מומחים ונציגים מהמגזר הערבי על מנת להתריע על המגמה. אני מדבר על זה שהח"כים הערבים, למשל, עוסקים ב 80% מהזמן שלהם בכנסת במדינת פלסטין. בשביל מה הם נבחרו לכנסת, כדי לייצג את פלסטין? מה עושה בכלל פלסטין בכנסת ישראל?
"מי שטוען שהיה צריך לטפל בעניין התנועה האיסלאמית בדרכים פוליטיות צריך להבין שמי שעוסק בטרור במדינה הזאת דינו אחד: בית-סוהר. אחרי שיישב בכלא, נבדוק. גישתי מאוד פשוטה אם נוותר לטרור, ניתן למלאך המוות לנצח. שמעתי את החוכמולוג יוסי שריד אומר, "אין פתרון צבאי לטרור". אז איזה פתרון יש? את הטרור צריך לנצח בכל כלי, אפילו מלחמת עולם.
"מפת הדרכים זה קשקוש בלבוש. אין כאן שום דבר. זו בדיחה אחת גדולה. מתי ראש הממשלה אמר שהוא בעד מפת הדרכים? אם תבדוק טוב גם תגלה שאפילו בוש לא אמר אף-פעם שהוא בעדה. כל מפת הדרכים הזאת זה בכלל סיפור של פאוול ומשרד החוץ האמריקאי. משרד החוץ האמריקאי הוא מתנגד מסורתי למדינת ישראל. הוא עויין. עוד ב 48 הוא התנגד למדינת ישראל. זה לא חדש.
"תשמע, ח"כ יורי שטרן ובני אלון נסעו לאמריקה ודברו שם עם חברי קונגרס ואישים אחרים בממשל וגילו שם התנגדות מקיר לקיר לעניין המפה. תדע שבאמריקה אף אחד לא תומך במפת הדרכים. ראמספלד אמר שהוא מתנגד אבסולוטי. אז על מה אנחנו מדברים? זה ברור שבוש מנסה לרצות את פאוול ולבדוק היכן מדינת ישראל מוכנה לוותר. אחרי שהם יידעו הם יחליטו מה לעשות.
"כרגע אף אחד בישראל לא ויתר על שום דבר. בגין ויתר, ביבי ויתר, ברק ויתר, אבל שרון לא. מצדי שיתבטא כמה שהוא רוצה בעיתונים רק שלא יוותר. דיבורים לא מפחידים אותי, הם לא שווים הרבה. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. אם אני לא מודאג, למה אתה מודאג?"
"מי שעוסק בטרור בישראל דינו אחד: בית סוהר"
אלי כהנא
13.5.2003 / 12:13