ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, נפגשו היום (שני) במסגרת פגישת עדכון ביטחוני. במהלך הפגישה, נתניהו ביקש לפתוח את חוק התקציב כדי להעביר עוד כספים למערכת הבטחון. לפיד השיב כי הוא תומך בהצעה והודה כי "צריך לחזק את צה"ל", אך דרש להכניס להצעה "ביטול של הכספים הקואליציוניים ועשרות מיליארדי השקלים המועברים למימון ההשתמטות החרדית".
סגן הרמטכ"ל, האלוף תמיר ידעי, לא הצליח לשכנע היום את יו"ר האופוזיציה על נחיצות הגדלת גרעון תקציב הממשלה כדי להעביר כסף מידי ונחוץ לצה"ל ומשרד הביטחון בעבור בניין כוח ופעילות שוטפת. נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', גררו את הרגליים במשך חודשים ארוכים. פקידי האוצר ניצלו את הבירוקרטיה - וכעת מערכת הביטחון תיאלץ להמתין להרכבת הממשלה הממשלה הבאה.
בהתחלה העריכו גורמי ביטחון כי בניין הכוח של צה"ל יפגע, אך כעת ברור יותר מתמיד שבחוסר תקציב גם פעילות הביטחון השוטף תפגע. ובכך, הפכה הסוגייה הקריטית הביטחונית לסוגיה פוליטית, שבמסגרתה דורש לפיד להסיט כספים קואליציוניים שניתנו למשרדי הממשלה השונים לצה"ל.
כאמור, אחרי השיחה בה סגן הרמטכ"ל סקר בפני לפיד את האיומים האזוריים, האתגרים ובעיות התקציב, ביקש ראש הממשלה מיו"ר האופוזיציה לאשר תוספת של 25 מיליארד שקלים עבור צה"ל, כשמתוכם 15 מיליארד שקלים ממתינים לאישור שולחן ועדת הכספים של הכנסת. סכום זה הוא חלק מתוך 40 מיליארד שקלים אותם מנע משרד האוצר להעביר למשרד הביטחון וצה"ל כבר חודשים ארוכים.
הסיפור המלא החל בשנת 2025, כשוועדת פרופ' יצחק נגל לבחינת תקציב הביטחון המליצה על מסגרת תקציב של 130 מיליארד שקלים. ראש הממשלה לבסוף החליט בינואר 2026 על 350 מיליארד שקלים - נוכח האיומים המתגברים - אך משרד האוצר לא מיהר להעביר את הכסף וביקש התייעלות או הגדלת המסגרת התקציבית.
בצה"ל ובמשרד הביטחון לחצו והממשלה אישרה רכש של שתי טייסות קרב. במשרד האוצר מנעו את המשך העברת התקציב עליו סיכם ראש הממשלה ודרשו להגדיל את הנומרטור (הנומרטור הוא כלי פיסקלי רב-שנתי המשמש את משרד האוצר לחישוב, מעקב ובקרה על התחייבויות תקציביות עתידיות, במטרה למנוע מצב שבו החלטות ממשלה וחוקים יוצרים חריגות ממסגרת התקציב בשנים הבאות).
עקב הלחצים של משרד האוצר, החליט ראש הממשלה לסכם כי לפחות 40 מיליארד שקלים יועברו בשלוש פעימות לצה"ל ומשרד הביטחון. צה"ל לחץ שהפעימה הראשונה תכלול 15 מיליארד שקלים (זו שנמצאת על שולחן ועדת הכספים ולא אושרה) והשאר, 25 המיליארד הנותרים, יועברו בשתי פעימות נוספות. עם זאת, גם הן לא הועברו, עקב התנגדות משרד האוצר.
לכן, בהמשך לסחבת שנוצרה בגלל תהליך קבלת ההחלטות של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, וכן סירובו של יאיר לפיד להיכנע ללחצים של משרד רה"מ, משרד הביטחון וצה"ל - ייאלצו במערכת הביטחון להחליט על שורה של החלטות כואבות: קיצוץ חד בהיקף חיילי המילואים בגזרות השונות, קיצוץ בחוזים בתחומים שונים, וכמו כן - לא ניתן יהיה לבצע התקשרויות וחתימת חוזים גדולים עד יוני 2027.
במקביל, תעשיות ביטחוניות שכבר עכשיו מתמודדות עם גרעון בשל עיכוב בתשלומים, יאלצו לסגור או לצמצמם קווי ייצור של חימושים שונים ומערכות נשק - כשהשלב הבא יכלול פיטורי עובדים בתעשיות הביטחוניות הבינוניות והקטנות.
לוואלה נודע כי התעשיות הקטנות כבר לא מספקות חומרי גלם ולא תתי-מכלולים לתעשיות הגדולות, וההשלכות יורגשו בקרוב בגלל חוסר יכולת לייצר אמצעי לחימה ולחדש את אותם קווי הייצור ייקח זמן.
בתחום המבצעי, יתקשה צה"ל לשלם שכירות למאגרי נתונים דיגיטליים עבור אמ"ן ואגף התקשוב, תתעכב הקמת מוצבים והצבת רכיבי ביטחון במוצבים קיימים בגבולות ובעומק שטח אויב, ולא ללא תתבצע סלילת כבישים חדשים.
כמו כן, קיים חשש שקבלני משנה של משרד הביטחון וצה"ל ינתקו גנרטורים במוצבים, יפסיקו לבצע איסוף זבל ולא יפעילו 'ביוביות' במוצבים שלא מחוברים לשתיות ביוב קבועות. בשלב נוסף תתרחש פגיעה בהיערכות הכוחות לחורף באמצעות רכש ציוד מתאים.
בימים הקרובים תתקיים הערכת מצב במסגרתה יידרשו בצה"ל ובמשרד הביטחון לקבל שורה של החלטות כואבות שישפיעו על בניין הכוח של צה"ל בטווח המיידי, העתידי ופעילות ביטחון שוטף בכלל הזירות.