בשבוע שעבר התכנסו שרים, ראשי רשויות ומאות פעילים בכנס "לב בגליל" והציבו יעד שאפתני לממשלה הבאה: להביא עוד 200 אלף ישראלים יהודים למחוז הצפון עד שנת 2030. דיברו שם על ציונות, דמוגרפיה, התיישבות ועל הצורך "להחזיר את ישראל לגליל".
כ-40 קילומטרים משם, בגָרְנוֹת הַגָּלִיל, יש מי שמקשיבים לדיבורים האלה בתסכול. מבחינתם, אין צורך לשכנע אותם לעבור צפונה - הם כבר עשו את זה. מדובר בקבוצה יוצאת דופן של משפחות צעירות, רבות מהן של אקדמאים, מהנדסים ואנשי הייטק, שהתארגנו לפני יותר מעשור בטכניון סביב רעיון פשוט: להתיישב בגליל ולחזק יישוב קטן סמוך מאוד לגבול לבנון.
"האנשים האלה היו יכולים לגור בכל מקום", אומר ד"ר איגור קרילוב, תושב גרנות הגליל, חבר הוועד המקומי ונציג היישוב במליאת המועצה האזורית מעלה יוסף. "אנחנו רואים בהתיישבות כאן שליחות. באנו לחיות כאן ולבנות כאן".
אלא שכעת, התחושה היא שהמדינה והרשויות דווקא לוקחות אותם כמובנים מאליהם. בלב הסיפור נמצאת הרחבה קהילתית המיועדת ל-56 משפחות. כבר שש שנים שהיא מתקדמת ונעצרת לסירוגין, ומשפחות שרוצות לבנות את ביתן כשלושה קילומטרים מגבול לבנון נאלצות להמתין שנה אחר שנה.
"אלה משפחות שבאו לגור פה בצפון, לבנות את הבית שלהן, לחזק את קו הגבול - בדיוק מה שהמדינה אומרת שהיא רוצה - וזה תקוע", מבהיר קרילוב. "ביום רביעי הודיע מנכ"ל המועצה, דוד כהן על דחיה נוספת של מסירת המגרשים למתיישבי הרחבה ב'.
רק לפני כשנה המועצה האזורית מעלה יוסף קבעה תאריך מסירה לאפריל 2027. אך ניהול כושל של ההרחבה גרם לדחייה נוספת. כך תקופת המתנה למגרשים בהרחבה ב' תעלה על שבע שנים. מתיישבי ההרחבה תוהים, בעקבות הצהרות פומביות של השרים סטרוק וסמוטריץ' איך אפשר להביא מאות אלפי מתיישבים לגליל כאשר לא מסוגלים כבר שבע שנים להכין מגרשים ל-60 משפחות ליישוב הנמצא כ-3 ק"מ מגבול לבנון שהיה מפונה במלחמה".
הפלישות והמפגעים: מה עונות הרשויות?
אחת הדוגמאות המרכזיות לעיכוב היא מתחם גרוטאות, סככה וגידור שהוצבו בחלק משטח הרחבה ב', המונעים מקבלן הפיתוח להתקדם בהכנת המגרשים והכביש. "בהרחבה ב' אין עבודות כבר חודשיים", הוא מדווח. לצד זאת, התריעו התושבים על עבודות פיתוח וחניית אספלט פרטית שנפרצו על שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), וכן על הקמת מבנה בלתי חוקי בצמוד למקלט ציבורי.
כשפונים לרשויות, מגלים התושבים מסכת תגובות מתחמקת ולקונית:
מהמועצה האזורית מעלה יוסף נמסר בעל פה כי הסמכות לטפל בפלישות ובבנייה בלתי חוקית שייכת לוועדה לתכנון ובנייה. פניות רשמיות בכתב למנכ"ל המועצה ולראש המועצה לטיפול במפגע הגרוטאות ולפינוי מבנה הציבור המאוכלס - לא זכו למענה רשמי בכתב.
במכתב רשמי דחתה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "מעלה הגליל" טענות על חוסר מענה. היועץ המשפטי של הוועדה הבהיר כי פינוי פסולת וגרוטאות אינו בסמכות הוועדה אלא בסמכות המועצה האזורית. כמו כן הובהר כי צו הפסקת שימוש מנהלי מוגבל בחוק לשימוש החל בחצי השנה האחרונה בלבד ולכן אינו זמין, והמסלול הנכון לפינוי השטח הוא הליך אזרחי-קנייני של בעלי הזכויות בקרקע - רשות מקרקעי ישראל. לגבי הפלישה לשצ"פ נמסר בעבר כי "הנושא בבדיקה" - בדיקה שנמשכת שנים ללא אכיפה.
תלונות שהוגשו לרשות לאכיפה במקרקעין הניבו מענה אוטומטי לפיו התלונה התקבלה ונמצאת בבירור. בפועל, גם לאחר תזכורות, מפקחים לא הגיעו לשטח ולא בוצעה אכיפה.
משרד מבקר המדינה: פנייה הועברה לאגף הביקורת לבחינת שילובה בתוכנית העבודה, אך תוך הבהרה מפורשת כי המשרד אינו מתחייב לשבץ את הנושא בתוכנית הביקורת.
אין מבנה להתכנס בו - והגרעין שהגיע מהטכניון
גרנות הגליל אמור להתפתח לפי התוכניות ליישוב עוגן של כ-400 בתי אב. כיום מתגוררות במקום כ-80 משפחות, אך ביישוב אין אפילו מבנה ציבור מתאים אחד שבו ניתן לקיים פעילות קהילתית או הרצאה.
במקביל, במבנה הציבור המרכזי של היישוב מתגורר אדם פרטי במשך שנים, אשר אף הציב גדר גבוהה סביבו. שאילתות ופניות רשמיות שהגיש ד"ר קרילוב לראש המועצה, שמעון גואטה, בבקשה לברר אם השימוש במבנה ציבור למגורים הוא חוקי - נותרו ללא מענה.
התסכול בולט במיוחד לנוכח רקע המתיישבים: הגרעין הוקם ב-2014 בטכניון כיוזמה אזרחית עצמאית של סטודנטים לתארים מתקדמים. קרילוב עצמו הוא דוקטור להנדסת חומרים העובד בתחום המיקרו-אלקטרוניקה בצפון, ואשתו מהנדסת בוגרת הטכניון העובדת בתעשייה הביטחונית באזור. "התארגנו לבד, בלי מפלגה ובלי תקציבים", מספר קרילוב. "רצינו לבוא לצפון".
"200 אלף עד 2030" - והנתק מהשטח
הפרויקט ההתיישבותי מובל ע"י החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית בראשותו של ישי מרלינג. ד"ר איגור קרילוב מציין אכזבה ותסכול רב, השורר אצל משתכני הרחבה ב', שהחטיבה להתיישבות לא עושה את מלוא המאמצים כדי להשפיע על המועצה האזורית מעלה יוסף לקדם את ההרחבה בקצב סביר.
ובזמן שבכנס "לב בגליל" מציבים יעדים דמוגרפיים יומרניים ומדברים על בלימת עזיבת הצעירים, בשטח התושבים נתקלים בהתעלמות גם מצד הדרג הממשלתי. פנייה לשרת ההתיישבות, אורית סטרוק, בבקשה שתגיע לביקור ביישוב הולידה פגישה שתוכננה - אך זו בוטלה לבקשת המועצה האזורית ומאז לא נקבע מועד חלופי.
"אנחנו כבר פה", מסכם קרילוב. "אנשים שלנו מחכים שש שנים. מציגים תוכניות גדולות לחיזוק הצפון, אבל כשצריך לפתור דברים בסיסיים בשטח - אין עם מי לדבר".
מהמועצה האזורית מעלה יוסף נמסר בתגובה: "כידוע, הנושא התנהל בהליך משפטי מורכב בבית המשפט, שבסיומו הוקטן מספר המגרשים המתוכננים בפרויקט. כפועל יוצא מצמצום זה, עלו עלויות הפיתוח לכל מגרש. לאור הדיונים המשפטיים הממושכים, לצד האתגרים האובייקטיביים שהביאה עמה המלחמה, התהליך כולו אורך זמן רב מהצפוי".
בנושא הפלישה ומגרש הגרוטאות נמסר כי "הנושא נמצא בטיפולו הישיר של היועץ המשפטי של המועצה, הפועל בשיתוף פעולה ובתיאום מול נציגי המשפחה של בן המשפחה שאסף את הגרוטאות במקום".
בנושא הפלישה למבנה מסרו מהמועצה, "הטיפול במבנה נמצא באחריותו הבלעדית של היועץ המשפטי של המועצה, ואינו נמצא בידיו של אף גורם אחר".
"המועצה פועלת ותמשיך לפעול אך ורק על פי חוק. הגורם המוסמך היחיד לטפל בהליכים מורכבים מסוג זה הוא עורך הדין המייצג את המועצה, והנושא מנוהל על ידו באופן מקצועי עד למיצוי ההליכים כחוק"
מהשרה למשימות לאומיות של ישראל, אורית סטרוק, משר האוצר בצלאל סמוטריץ', מרשות מקרקעי ישראל ומהחטיבה להתיישבות לא נמסרה התייחסות לדברים.