יותר אנשי ניהול, טכנולוגיה ותושבי מרכז הארץ פונים ללימודי יהדות - כך עולה מנתונים שמפרסם היום (שני) מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים לקראת פתיחת השנה האקדמית.
הנתונים, המסכמים את חמש השנים האחרונות, מצביעים גם על גידול במספר הסטודנטים החדשים ועל שינוי בתחומי הלימוד המבוקשים. לפי הנתונים, מספר הסטודנטים החדשים במכון עלה בכ-15% בין 2024 ל-2025, ובכ-8% נוספים בין 2025 ל-2026. מדובר בעלייה מצטברת של כ-25% בתוך שנתיים ובשנה שנייה ברציפות שבה נרשמת צמיחה במספר המצטרפים החדשים.
לצד העלייה במספר הסטודנטים, נרשמה ירידה עקבית בגילם הממוצע. בשנת 2023 עמד הגיל הממוצע על 56.4, בשנת 2024 הוא ירד ל-53.3, ב-2025 ל-51.5 וב-2026 ל-50.2. בסך הכול ירד גילם הממוצע של הסטודנטים ביותר משש שנים בתוך שלוש שנים.
במכון אומרים כי הנתונים מלמדים שלימודי היהדות מושכים כיום גם קהל צעיר יותר, המבקש לשלב עיסוק בזהות, בתרבות ובהיסטוריה היהודית לצד קריירה פעילה. עם זאת, הגיל הממוצע עדיין עומד על כ-50, כך שמדובר בעיקר בהתרחבות אל קהלים הנמצאים באמצע חייהם המקצועיים - ולא בשינוי מוחלט של אוכלוסיית הלומדים.
בקרב מי שהשיבו לשאלה על תחום עיסוקם, מספר הבאים מעולמות הניהול, הטכנולוגיה והארגון זינק בכ-130% בתוך שנה. שיעורם מכלל המשיבים עלה מכ-16% בשנת 2025 לכ-34% בשנת 2026. לראשונה בחמש השנים שנבדקו, הפכה קבוצה זו לגדולה יותר מקבוצת הסטודנטים המגיעים ממקצועות החינוך, שנחשבה לאורך השנים לאחד הקהלים המזוהים ביותר עם לימודי יהדות.
גם הפריסה הגיאוגרפית של הסטודנטים השתנתה. שיעור המשיבים המתגוררים בגוש דן, בשרון ובאזור המרכז עלה מכ-18% בשנת 2024 לכ-31% בשנת 2026- תוספת של כ-13 אחוזים בתוך שנתיים. תושבי ירושלים, סובב ירושלים ומודיעין עדיין מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר, אך לפי המכון, הנתונים מעידים על התרחבות אל מעבר לקהל הירושלמי המסורתי.
שינויים נרשמו גם בבחירת מסלולי הלימוד. בין השנים 2024 ל-2026 עלה מספר הנרשמים לתוכנית למחשבת ישראל בכ-333%. בתוכנית "מעשה חשב" לאמנות יהודית נרשמה עלייה של 100%, ואילו בתוכנית העוסקת בירושלים ובארץ ישראל גדל מספר הנרשמים בכ-33%.
"הנתונים מלמדים שלימודי יהדות אינם נחלתו של קהל אחד או של שלב מסוים בחיים"
פרופ' ארי אקרמן, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, אמר כי "הנתונים מלמדים שלימודי יהדות אינם נחלתו של קהל אחד או של שלב מסוים בחיים". לדבריו, "אנחנו פוגשים יותר ויותר אנשים שמגיעים מעולמות מקצועיים מגוונים ומבקשים לעצור, לשאול שאלות ולהעמיק במקורות שמעצבים את החברה והזהות הישראלית". "דווקא בתקופה של מחלוקות וטלטלות, ללימוד רציני ופתוח של התרבות היהודית יש חשיבות מיוחדת", הדגיש.
מיכל מקוב-פלד, מנכ"לית מכון שכטר למדעי היהדות, הוסיפה כי "השינוי בפרופיל הסטודנטים מחייב גם אותנו להתאים את חוויית הלימודים לאנשים שנמצאים בעיצומה של קריירה וחיים פעילים". לדבריה, "הירידה בגיל הממוצע והגידול במספר המגיעים מתחומי הניהול והטכנולוגיה מראים שיש ביקוש ללימודי יהדות גם מחוץ לקהלים המסורתיים של התחום". "היום הפתוח נועד לאפשר למתעניינים להכיר מקרוב את הנושאים, המרצים ומסלולי הלימוד ולבדוק אם הם מתאימים להם", סיכמה.