בבית המשפט המחוזי בירושלים הוארכו היום (שני) המעצרים של אגם צרפי, שילת חוטה וארבעת הקטינים הנאשמים ברצח בניהו רזי בנחלאות. סנגורה של לינור ששון, המואשמת בסיוע לאחר מעשה, ביקש לשחררה למעצר בית, מאחר שאינה מואשמת ברצח עצמו. הפרקליטות התנגדה לבקשה בשל עברה הפלילי. השופט טרם קיבל החלטה, והוא עשוי לבקש תחילה תסקיר של שירות המבחן.
גם היום הגיעו לדיון בני משפחתו של בניהו רזי, וכן מתניה, חברו של רזי שהיה עימו בדירה בעת הרצח, והוריו. במהלך הדיון התפתחו עימותים וצעקות בין המשפחות. דקלה, אמו של בניהו, הטיחה לעבר אמה של שילת: "את מדברת עם הבת שלך ואני לא יכולה לדבר עם הבן שלי". בתגובה, צעקו לעברה ההורים: "אנחנו נתבע אותך, האמת תצא לאור".
הדיון הבא בעניינן של אגם צרפי ושילת חוטה נקבע ל-19 באוקטובר. אז יחליט בית המשפט אם להאריך את מעצרן עד לתום ההליכים המשפטיים נגדן. הדיון הבא בעניינם של הקטינים נדחה בחודשיים, ובינתיים הם יישארו במעצר. כאמור, בית המשפט אמור לקבל החלטה גם בעניינה של לינור ששון, ובשאלה אם לשחררה למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
בחודש שעבר הגישה הפרקליטות כתבי אישום חמורים נגד אגם, שילת וארבעת הקטינים בגין עבירה של רצח בכוונה, בצוותא. לינור ששון הואשמה בסיוע לאחר מעשה ובשיבוש. ההחלטה להכליל בעבירת הרצח בכוונה גם את שילת - שהיתה בדירה אך לא השתתפה פיזית בתקיפה של בניהו, וגם את אגם שהייתה ברכב בזמן התקיפה של בניהו, התקבלה לאחר שנאספו ראיות על ידי החוקרים לכך שהשתיים, כך על פי החשד, הניעו, יזמו, הזמינו ועודדו לאורך כל הדרך את האירוע שהסתיים בסופו של דבר ברציחתו של בניהו רזי, בחור צעיר, כבן 19 ובפציעה של חברו, מתניה.
בהתכתבות בין אגם לבניהו ביום שלישי, ארבעה ימים לפני הרצח אגם מעדכנת את בניהו אודות דירת ה-AIRBNB ששכרה בנחלאות. השניים היו זוג לסירוגין במשך כמה שנים, ומערכת היחסים ביניהם כללה אלימות, תלונות, איומים וצווי הרחקה הדדיים. מהחקירה עלה כי אגם ביצעה את ההזמנה של הדירה ושילת היא זו ששילמה עליה. גם את המונית שהן הזמינו באותו יום שבת כשעזבו את הדירה בשתיים בצהריים ונסעו לביתה של לינור ששון בנווה יעקב, אגם היא זו שהזמינה, ושילת היא זו ששילמה.
לדירה בנחלאות הוזמנו בניהו ומתניה - בן זוגה של שילת באותם ימים. מכתב האישום עולה כי ביום שישי התפתחה מריבה בין אגם ושילת, לבניהו ומתניה. הבנות יטענו לאחר מכן כי בניהו ומתניה תקפו והיכו אותן. בבית המשפט, בהארכת מעצרה, הציגה אגם סימן על הצוואר וטענה כי בניהו כיבה עליה סיגריה.
ביום שבת בצהריים, לאחר שבניהו ומתניה נרדמו, אגם ושילת מחליטות לעזוב את הדירה. שילת התקשרה לאחותה, תהילה, וסיפרה לה שבניהו ומתניה היכו אותן. בן זוגה של תהילה, דודי, שהיה עד לשיחה, העלה את לינור ששון לשיחה וביקש ממנה לאכסן אותן אצלה עד צאת השבת. לינור לא הכירה את הבנות אך הסכימה לבקשה.
הן לקחו מונית לדירתה בנווה יעקב. שם, בדירה, הן פגשו את ארבעת הקטינים המואשמים כעת ברצח. אחד הקטינים סיפר בחקירתו: "הייתי בדירה של חבר והבנות באו ואמרו שהרביצו להם". ארבעת הקטינים, כך עלה מהחקירה, החליטו לתקוף את בניהו אחרי שראו את הסימנים על אגם ושילת. "נגמור אותו", הם אמרו.
על פי כתב האישום הארבעה החלו להתחמש ולהצטייד בכלי תקיפה קרים. אביאור ששון וקטין נוסף התחמשו בסכינים, קטין שלישי התחמש באלה מתקפלת מברזל ובתער גילוח, והקטין הרביעי התחמש בדוקרן, תער גילוח ופטיש שניצלים מברזל.
החקירה הייתה מורכבת. מכיוון שמדובר במספר גדול של מעורבים וחשודים, רובם קטינים. הנערים שמרו בתחילה על זכות השתיקה, אחר כך מסרו גרסאות לקוניות ומינוריות, שהשתנו מספר פעמים אחרי מספר עימותים ותרגילי חקירה שביצעו החוקרים. הגרסאות לא תאמו את הראיות שנאספו. הם סירבו לדבר אחד על השני. אגם ושילת לעומת זאת מסרו גרסאות רחבות יותר אך גם אלה, כך לפי החוקרים, לא תאמו את הממצאים.