מנהיגי סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד ייפגשו מחר (שני) בקרדיף, בירת ויילס, ויחתמו על מזכר הבנות שנועד לתאם את דרישותיהם החוקתיות מול ממשלת בריטניה. לפי דיווח ב"טלגרף", שלושת המנהיגים הלאומנים ידרשו מלונדון לאפשר להם לערוך משאלי עם על עתיד המדינות שבראשן הם עומדים, במהלך שעשוי להעמיד מחדש בספק את המשך קיומה של הממלכה המאוחדת במתכונתה הנוכחית.
בפסגה ישתתפו ראש ממשלת סקוטלנד ומנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית, ג'ון סוויני, ראש ממשלת ויילס ומנהיג מפלגת פלאיד קמרי, רון אפ יורוורת' והשרה הראשונה של צפון אירלנד, מישל אוניל משין פיין. בעוד שהמנהיגים הסקוטי והוולשי תומכים בהפיכת ארצותיהם למדינות עצמאיות, מטרתה החוקתית של שין פיין היא ביטול החלוקה באי האירי ואיחוד צפון אירלנד עם הרפובליקה האירית.
השלושה צפויים לדרוש שממשלת בריטניה תכיר בזכותם של תושבי כל אחת מהאומות להכריע בעצמם את עתידם. בסקוטלנד ובוויילס, המשמעות היא קיום משאלי עם על פרישה מהממלכה המאוחדת והקמת מדינות עצמאיות. בצפון אירלנד מדובר במשאל גבול שבו יתבקש הציבור לבחור אם להישאר חלק מבריטניה או להתאחד עם הרפובליקה האירית.
ההתכנסות בקרדיף נחשבת לתקדימית: לראשונה בתולדות האוטונומיה הבריטית, הממשלות בסקוטלנד, בוויילס ובצפון אירלנד מונהגות בו זמנית בידי מפלגות לאומניות התומכות בשינוי יסודי של המבנה החוקתי של הממלכה. המצב החדש נוצר לאחר שפלאיד קמרי גברה על הלייבור בבחירות האחרונות לפרלמנט הוולשי, קטעה מאה שנים של דומיננטיות פוליטית של הלייבור בוויילס והעמידה לראשונה מנהיג לאומני בראש הממשלה בקרדיף.
פלאיד קמרי זכתה ב-43 מתוך 96 המושבים בפרלמנט הוולשי והקימה ממשלת מיעוט בתמיכת הירוקים. אף שהמפלגה אינה מתכוונת לערוך משאל עצמאות כבר בתקופת הכהונה הנוכחית, העצמאות נותרה יעד מרכזי שלה. יורוורת' מבקש בינתיים להעביר סמכויות נוספות מלונדון לקרדיף, בין היתר בתחומי המשטרה, מערכת המשפט, המיסוי, התשתיות ונכסי הכתר בוויילס.
בסקוטלנד, סוויני ומפלגתו ממשיכים לדרוש משאל עצמאות נוסף, לאחר שבמשאל שנערך ב-2014 הצביעו כ-55% מהסקוטים בעד הישארות בממלכה המאוחדת. הממשלה הבריטית טענה במשך שנים כי ההצבעה נועדה להכריע את הסוגיה "למשך דור", ודחתה את דרישות המפלגה הלאומית הסקוטית לקיים משאל חוזר. הלאומנים טוענים מנגד כי הברקזיט, שבו סקוטלנד הצביעה ברובה בעד הישארות באיחוד האירופי אך הוצאה ממנו יחד עם יתר בריטניה, שינה באופן מהותי את הנסיבות.
בצפון אירלנד, שאלת האיחוד שונה מבחינה משפטית ופוליטית. הסכם יום שישי הטוב מאפשר לממשלת בריטניה להורות על קיום משאל גבול אם נראה כי רוב הציבור עשוי לתמוך באיחוד עם אירלנד. שין פיין דורשת מלונדון להציג לוח זמנים ברור להצבעה ולהתחיל בהיערכות מעשית לאפשרות של איחוד. אוניל אמנם מכהנת לצד סגנית השרה הראשונה מטעם המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, המתנגדת לאיחוד האירי, אך שתי המשרות שוות במעמדן ומייצגות את שני המחנות החוקתיים בצפון אירלנד.
היוזמה המשותפת מגיעה זמן קצר לאחר שראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם מהלייבור, הבטיח לשקול את הדרישות לקיום משאלי עם. האמירה עשויה לסמן שינוי מסוים לעומת ממשלות קודמות בלונדון, שהתנגדו נחרצות להעברת הסמכות לעריכת משאל נוסף בסקוטלנד. עם זאת, טרם ברור אם ברנהאם יסכים לקביעת מנגנון שיאפשר לממשלות האזוריות ליזום הצבעות ללא אישור מפורש של הפרלמנט הבריטי.