נשיא איראן מסעוד פזשכיאן היה בתחילת יולי בשיא כוחו. זמן קצר קודם לכן הוא השלים בהצלחה את המשא ומתן על הסכם שלום עם ארצות הברית, ונסע לעיראק השכנה כדי להשתתף במסע ההלוויה שנמשך שבוע למנהיגה העליון של איראן שנהרג. אלא שאז הגיעה אליו ידיעה מטלטלת: כוחות איראניים פתחו באש לעבר שלוש ספינות מסחר במצר הורמוז, הציתו מכלית גז טבעי נוזלי קטארית וגרמו נזק לכלי שיט נוספים.
המתקפה, שהחזירה את איראן וארצות הברית למלחמה, בוצעה לפי תחקיר "ניו יורק טיימס" ללא ידיעתו של הנשיא, ללא אישורו של מפקד משמרות המהפכה ואפילו מבלי שחברי המועצה העליונה לביטחון לאומי עודכנו מראש. היא חשפה מאבק חריף בצמרת המשטר ושאלה מדאיגה אף יותר: מי באמת מנהל כיום את איראן?
פזשכיאן הזועם התקשר לגנרל אחמד וחידי, המפקד העליון של משמרות המהפכה. בקול מורם הוא כינה את הפעולה "חסרת אחריות" ודרש לקבל תשובות, כך לפי חמישה גורמים איראניים ושני אנשי משמרות המהפכה. וחידי השיב כי לא אישר את המתקפה ולא ידע עליה מראש. לדבריו, גם המועצה העליונה לביטחון לאומי, הממלאת תפקיד מרכזי בניהול המלחמה והמשא ומתן, הוחזקה בחשכה.
פזשכיאן שב מיד לטהרן. כבר למחרת בבוקר, בשעה שטקסי ההלוויה עדיין נמשכו, הגיבה ארצות הברית בתקיפות אוויריות באיראן. הסכם השלום קרס ושתי המדינות חזרו למלחמה.
בכירים איראנים תיארו את מה שהתרחש לאחר מכן כאחד העימותים הפוליטיים הסוערים ביותר הזכורים בצמרת המשטר. בכירים וגנרלים צרחו זה על זה, שני מפקדים בכירים איימו להתפטר והאשמות בבגידה הוטחו מכל עבר. הטלטלה תרמה לשינויים במועצה העליונה לביטחון לאומי ולמינויו של הגנרל מוחסן רזאי לעמוד בראשה. רזאי, פוליטיקאי מנוסה והמפקד העליון לשעבר של משמרות המהפכה, נבחר בין היתר בשל יכולתו לתווך בין הפלגים היריבים.
אולם המחלוקות לא נפתרו. להפך: הניצים שדחפו להסלמה נמצאים כעת בעמדה חזקה אף יותר. בשבוע האחרון החליפו איראן וארצות הברית מהלומות, כאשר טהרן תקפה שוב ושוב, ולראשונה, כלי שיט של הצי האמריקני. בתגובה פוצצה ארצות הברית לפחות שמונה מכליות נפט איראניות.
לפי שלושה גורמים איראניים, חקירות שערכו הממשלה וכוחות הביטחון העלו כי ההחלטה לתקוף את שלוש ספינות המסחר ביולי הובילה אל איש הדת חוסיין טאא'ב, מראשי מערך המודיעין רב־ההשפעה של המשטר. טאא'ב התנגד מלכתחילה להסכם עם ארצות הברית וטען בפני המנהיג העליון החדש כי איראן שגתה כשהסכימה לסיים את המלחמה.
"המתקפה על הספינות אורגנה במטרה לפוצץ את מזכר ההבנות עם טראמפ ולחסל כל אפשרות למשא ומתן ולהסכם בעתיד", אמר עלירזא נמוואר חגיקי, מומחה לאיראן ובכיר לשעבר שמקיים קשרים עם גורמים בממשלה.
טאא'ב עצמו אמר לאחרונה למשפחות של אנשי צבא כי אינו מתנגד באופן מוחלט לשיחות. עם זאת, הוא הבהיר: "למשא ומתן שמתעלם מזכויות עמנו ונכנע לדרישותיו המופרזות של האויב אין מקום בפוליטיקה האיראנית".
בשנים האחרונות נדחק טאא'ב ממרכזי הכוח. במשך יותר משני עשורים הוא עמד בראש מערך המודיעין של משמרות המהפכה, אך המנהיג העליון הקודם, עלי ח'אמנאי, הדיח אותו ב־2022 בעקבות כישלונות חמורים, ובהם חדירה ישראלית לשורות הארגון וסיכול מזימה איראנית בטורקיה.
הריגתו של עלי ח'אמנאי בתחילת המלחמה פתחה בפני טאא'ב את הדרך לשוב למרכז הבמה. לפי גורמים איראניים, הוא מילא תפקיד מרכזי בבחירתו של מוג'תבא ח'אמנאי ליורשו של אביו. לאחרונה מינה אותו המנהיג החדש למפקד מיליציית הבסיג', הכוח המשמש את המשטר לדיכוי מחאות והתנגדות מבית.
לפי הגרסה שנמסרה לפזשכיאן, מפקדים בשטח תקפו את הספינות על דעת עצמם, בהתאם להוראה קודמת שהסמיכה אותם לפתוח באש על כל ספינה שתפר את השליטה האיראנית במצר הורמוז, מבלי להמתין לאישור המפקדה המרכזית. אחד הסימנים לכך שהפעולה הייתה שנויה במחלוקת הוא שמפקדת ח'אתם אל־אנביא של משמרות המהפכה מעולם לא קיבלה אחריות למתקפה ב־7 ביולי, בניגוד לנוהג שלה במתקפות דומות.
בשעות שלאחר התקיפה העבירו האיראנים את אותה גרסה לארצות הברית ולכמה מבעלות בריתה באזור, והאשימו גורמים סוררים שפעלו ללא אישור. שר החוץ עבאס עראקצ'י נשלח בדחיפות לעומאן, המתווכת המרכזית בין הצדדים, בניסיון למנוע את חידוש המלחמה.
באותו זמן ניהלו הניצים מתקפה פומבית נגד הסכם השלום ונגד צוות המשא ומתן האיראני. הפגנות ליליות נערכו ברחובות, ובטלוויזיה הממלכתית וברשתות החברתיות נשמעו קריאות לחזרה למלחמה.
הממשלה ניסתה בהמשך לבנות נרטיב אחר, המטיל את האחריות לקריסת ההסכם על וושינגטון. לפי הגרסה הרשמית, ארצות הברית הפרה את ההבנות משום שלא עצרה את תקיפות ישראל נגד חיזבאללה, לא שחררה נכסים איראניים מוקפאים והעבירה בחשאי ספינות בנתיב במצר הורמוז שלא היה בשליטתה של טהרן. ואולם, לפי חמישה גורמים איראניים, מעטים במערכת הפוליטית מאמינים לגרסה הזאת, ובהם פזשכיאן עצמו.
בחודש שעבר אמר הנשיא בפומבי כי בכל הסכם מתרחשות הפרות וכי יש לפתור אותן בשיחות ולא בעימות. כשגנרלים טענו בפניו שהמנהיג העליון אישר בעצמו את המתקפה על הספינות, פזשכיאן דרש לראות הוכחה. הדרישה הזאת נוגעת בלב המשבר המתחולל בטהרן: מוג'תבא ח'אמנאי נושא בתואר בעל הסמכות העליונה במדינה, אך איש כמעט אינו רואה אותו או שומע את קולו.
מאז נכנס לתפקידו במרץ, ח'אמנאי לא הופיע בפומבי וקולו לא נשמע. מקום הימצאו, בריאותו הגופנית, כשירותו המנטלית ומידת מעורבותו בענייני המדינה הפכו למושא לשמועות ולהערכות סותרות. אפילו האותנטיות של הצהרות והוראות כתובות המתפרסמות בשמו מוטלת בספק בתוך הנהגת איראן.
"המצב הביטחוני מחייב להגן עליו, אבל אני שואל: כמה זמן זה אמור להימשך? שישה חודשים? שנה? חמש שנים? עשר שנים?", תהה איש הדת הבכיר עלירזא פירוזמנד בשידור הטלוויזיה הממלכתית. "אם איננו יכולים לראות את מנהיגנו, נישאר במצב תמידי של חולשה ודעיכה".
גם בני משפחתו אינם מצליחים להפיג את הערפל. חמותו של ח'אמנאי, טייבה מהרוזאדה, אמרה בריאיון וידאו כי אמצעי אבטחה קיצוניים מקיפים את המשפחה וכי אין בידיה מידע על האייתוללה ועל שלושת ילדיו. חמיו, הפוליטיקאי ע'ולאם־עלי חדאד עאדל, אמר כי ח'אמנאי אינו מקיים קשר עם איש מטעמי ביטחון והסתפק באמירה: "בעזרת האל, הוא בריא".
הנסיבות סביב הפגישות לכאורה בין המנהיג העליון לפזשכיאן הגבירו את החשדות. הנשיא אמר בחודש מאי כי נפגש עם ח'אמנאי, אך לא ציין מתי או היכן. לדברי שני גורמים איראניים ובכיר לשעבר, פזשכיאן הוסע באמבולנס בעל חלונות מושחרים, בעוד חיבור וידאו מאובטח הוקם עבורו.
אדם שהציג את עצמו כמתווך מטעמו של ח'אמנאי הופיע על המסך וטען כי הוא מעביר מסרים בין השניים. לאחר מכן הודה פזשכיאן בפני אחד מבעלי בריתו כי אינו בטוח אם שוחח למעשה עם המנהיג העליון.
בחודש שעבר טען הנשיא כי קיים פגישה נוספת עם ח'אמנאי, שנמשכה שבע שעות. "דיברנו על כל הסוגיות העומדות בפני המדינה", סיפר פזשכיאן לטלוויזיה הממלכתית, אך לא תיאר את נסיבות המפגש ולא ציטט דבר שאמר לכאורה המנהיג העליון.
בתוך הריק הזה התנהל במשך שבועות מאבק בין שתי אסטרטגיות. המחנה הפרגמטי ביקש לחזור למשא ומתן עם ארצות הברית. מנגד, הגנרלים הניצים הציעו להסלים את המלחמה: לתקוף ספינות אמריקניות, להרוג חיילים אמריקנים, לפגוע במתקני נפט אזוריים ולהקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם.
שתי הדרכים נועדו להסיר את המצור האמריקני מעל נמלי דרום איראן, ששיתק את הסחר והוריד את מכירות הנפט של המדינה לאפס. במקביל, המטבע האיראני צונח, האינפלציה נוסקת והממשלה מתמודדת עם מחסור חמור במזומנים.
הגנרלים הציגו למועצה העליונה לביטחון לאומי תוכנית מלחמה מפורטת, שבמסגרתה יפעילו משמרות המהפכה את החות'ים בתימן ואת המיליציות השיעיות בעיראק להגברת התקיפות. התוכנית כללה גם פגיעה בתשתיות הנפט של מדינות האזור, במטרה להרחיב את המלחמה ולהעלות את מחירה עבור ארצות הברית ובעלות בריתה.
פזשכיאן ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, ששימש ראש צוות המשא ומתן עם וושינגטון, הזהירו כי התוכנית עלולה לגרור את איראן אל התהום ולהביא עליה תקיפות אמריקניות קשות אף יותר ולחץ כלכלי משתק.
אלא שעד סוף השבוע שעבר כבר היה ברור מי ניצח במאבק. "המלחמה בין איראן לארצות הברית", הכריז מהדי מוחמדי, יועצו הבכיר של קאליבאף, "נכנסה לשלב ההסלמה".