ציר הרשע מתפורר? הברית הים-תיכונית שמעצבת מחדש את האזור

בעוד הקשב האסטרטגי, המודיעיני והציבורי מרוכז כמעט כולו באיומים הישירים ממזרח, מתחת לפני השטח, במערב הקרוב נחשפת ארכיטקטורה ביטחונית וכלכלית מעניינת.

החזון האירופאי למרחב הימי שבין קהיר, אנקרה, ניקוסיה ואתונה: במרכזו של התהליך עומד ארגון מחדש של השטח המדיני, סביב תפקידו המועצם של מזרח הים התיכון - ובראשו ישראל לצד שותפותיה ההלניות ואולי אף, באופן מפתיע, מצרים - כאגף המערבי, הלוגיסטי והאנרגטי של מסדרון ה-IMEC, וכשער היציאה הראשי של סחורות, אנרגיה ותשתיות מהמזרח לתוך אירופה.

כדי להבין את עוצמת התהליך, חובה קודם לחבר את הנקודות של השבועות האחרונים על מפת הצירים האזורית:

1. מצרים מבצעת תמרון רב-ממדי מחושב. מחד, קהיר אישרה שיתוף פעולה תעשייתי-ביטחוני נרחב עם טורקיה, הכולל ייצור משותף של כטב"מים, תחמושת ומערכות ימיות על אדמת מצרים, במטרה להשיג עצמאות טכנולוגית.

מאידך, מצרים הבהירה השבוע לטורקיה את גבולות הגזרה: פסגה משולשת באל-עלמיין עם יוון וקפריסין, יחד עם ההחלטה לשלוח כוח צבאי מצרי להשתתף במצעד יום העצמאות של קפריסין ב-1 באוקטובר - עניין שבוודאי מרגיז מאוד את טורקיה. המסר המצרי חד וברור: נשתף פעולה עם התעשייה הטורקית, אך נשמור על הגבולות הימיים ועל בריתות האנרגיה עם הגוש היווני-קפריסאי.

2. ישראל עצמה אינה עומדת מנגד, אלא פועלת במהירות לביצור נכסיה. השבוע ערך הנשיא הרצוג ביקור בזק מדיני בניקוסיה, ימים ספורים בלבד לפני ערב ראש השנה ועל רקע המתיחות מול איראן.

תזמון הביקור מצביע על אסטרטגיה יוזמת, שנועדה להפיג את החששות בקפריסין מפני מחטף דיפלומטי-ימי טורקי. במקביל, ישראל מבקשת לקבע את מעמדה המרכזי של קפריסין ביום שאחרי הלחימה. לכך התייחס הרצוג בהצהרתו על החזון לקיום מפגש עם נשיא לבנון.

בהקשר זה, גולת הכותרת של השיחות בניקוסיה הייתה נכונותן של חברות ביטחוניות ישראליות לבחון הקמת שלוחות ייצור ופעילות על אדמת קפריסין - מעין משקל נגדי, מדויק וישיר לכניסת התעשיות הטורקיות למצרים. מהלך כזה יעניק לתעשייה הישראלית דריסת רגל בתוך שטח האיחוד האירופי ועומק אסטרטגי-לוגיסטי בלתי תלוי, שאליו מתווספת התנועה האזרחית הגדולה של יותר מ-200 טיסות שבועיות בין המדינות.

3. בימים אלה "ברית מכה" - הסכם ההגנה המשולש בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן - מתגלה במערומיה מול החות'ים ואיראן, ואינה מספקת מענה ביטחוני אפקטיבי לסעודיה ולמדינות המפרץ מול איומי הטילים והכטב"מים. לעומת הסדרים הצהרתיים אלה, הגוש הישראלי-הלני, מציב מודל הפוך: ברית צבאית, אנרגטית ותעשייתית עובדת, פרקטית ומגובה בידי ארה"ב, המספקת הגנה אמיתית ורציפות אסטרטגית.

כך, בעוד העיניים נשואות מזרחה, בימים אלה נבנית ומעוצבת מחדש הארכיטקטורה הגיאופוליטית של מזרח הים התיכון, בעימות בין גוש "הסדר החדש" לבין גוש "הסדר הישן". בעוד שהלחימה מול איראן ושלוחותיה תיפתח ותסתיים בפרק זמן מוגדר, דווקא הפעלתנות הדיפלומטית, הביטחונית והתעשייתית הנמרצת במרחב הימי יוצקת את היסודות העמידים ביותר לסדר האזורי ביום שאחרי המלחמה.

הכותב הוא סא"ל במיל' עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון של צה"ל, ובכיר במודיעין זרוע הים.