כארבעה חודשים לאחר שהותר לפרסם את שמו של יובל וילנר, הודיעה היום (חמישי) הפרקליטות לשי-לי עטרי ולנעמה שחר כי התלונות שהגישו נגדו נסגרו מחוסר ראיות.
שמו של וילנר הותר לפרסום ב-17 במאי האחרון, בתום מאבק ממושך שנמשך שנים. כעת הודיעה הפרקליטות למתלוננות כי לאחר בחינת חומרי החקירה לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין.
עטרי מסרה בתגובה: "היום הודיעו שהפרקליטות מתכוונת לסגור שוב פעם את התיק נגד יובל וילנר. לא כי נקבע שלא נאנסתי על ידו ולא כי הוכח שהוא חף מפשע, אלא כי אחרי כל השנים שעברו, לדעתם אין מספיק ראיות כדי להביא אותו למשפט".
לדבריה, הקושי הראייתי בתיק נובע בין היתר מאופי החשדות ומהזמן הרב שחלף. "גם בפרקליטות אומרים שתיקים שיש בהם חשד לסם אונס קשים מאוד להוכחה. וכאן עוד נאלצנו להילחם כדי שהתיק בכלל ייפתח מחדש, ורק בפעם השנייה הצליחו לאתר עדים", מסרה.
עטרי טענה עוד כי אותם עדים אותרו רק לאחר שווילנר, באמצעות עורך דינו, כבר החתים אותם על תצהירים משפטיים, עוד בטרם נקראו לחקירה. "השנים עברו, הראיות נפגעו, טעויות נעשו, ובסוף מי שמשלמת עליהן היא הנפגעת", אמרה.
בהתייחסה להחלטת הפרקליטות לסגור את התיק מחוסר ראיות, הוסיפה עטרי: "חוסר בראיות הוא לא הוכחה שלא הייתה עבירה. והחור בזיכרון שלי הוא לא הוכחה להסכמה. להפך: הדבר שנלקח ממני באותו לילה- היכולת לזכור הפך עכשיו גם לדבר שמונע ממני צדק".
עטרי חתמה את תגובתה בביקורת חריפה על ההתמודדות עם תיקים מסוג זה: "אם זאת השיטה, ישראל לא רק 'מתקשה' להעמיד אנסים לדין, היא מלמדת אותם בדיוק איפה נמצאים החורים שדרכם אפשר לברוח".
גם באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תקפו בחריפות את החלטת הפרקליטות. באיגוד הגדירו את סגירת התיק כ"הפקרה", וטענו כי המקרה ממחיש את הקושי המתמשך של מערכת אכיפת החוק להתמודד עם תיקי עבירות מין מורכבים.
לדברי האיגוד, 81% מתיקי עבירות המין בישראל נסגרים, לרוב בעילת "חוסר ראיות". באיגוד טענו כי מדובר בפער עמוק בין הדרישות הראייתיות של ההליך הפלילי לבין האופן שבו פגיעה מינית, ובפרט מקרים שבהם עולה חשד לשימוש בסם אונס, עשויה להשפיע על הזיכרון ועל היכולת למסור גרסה מלאה ורציפה.
עוד טענו באיגוד כי עטרי מסרה למשטרה פרטי קשר של עדים, תיעוד של חבלות, מסמכים רפואיים ושמות של נשים נוספות שלטענתה נפגעו, אך לדבריהם פעולות חקירה משמעותיות לא בוצעו בזמן.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה: "ההחלטה לסגור את תיק החקירה נגד יובל וילנר היא בלתי נתפסת ומהווה סטירת לחי איומה לשי לי עטרי ולנעמה שחר. התיק נסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה. את זה צריך להדגיש. לעובדה שחקירת המשטרה נעשתה באופן רשלני ביותר יש תרומה מכרעת לכך שאין ראיות. יובל וילנר פגע בכמה נשים, וגרם להן נזק נפשי אדיר. בגלל מערכת אכיפת חוק שלא עשתה עבודתה כנדרש, ובגלל מאפייני הטראומה המינית שפוגעת- התיק הזה נסגר. אנחנו מחזקות את שי-לי ונעמה הגיבורות שהרעידו את המדינה במאבקן, אנחנו עומדות לצדן ותומכות בהן. כולי תקווה שוילנר ישלם מחיר על מעשיו הנפשעים וכי כתם הפגיעה ירבוץ עליו שנים ארוכות".
באיגוד הדגישו כי מבחינתם, סגירת תיק בעילת חוסר ראיות אינה שקולה לקביעה שמדובר בתלונת שווא. לדבריהם, גם במקרים שבהם רשויות התביעה נותנות אמון בגרסת מתלוננת, התיק עשוי להיסגר אם הראיות אינן עומדות ברף הנדרש להליך פלילי.
עוד טענו באיגוד כי חרף המודעות לשימוש בסמי אונס, עד היום נרשמו בישראל שתי הרשעות בלבד בגין השימוש בהם, נתון שלדבריהם ממחיש את הקושי הראייתי והמשפטי בתיקים מסוג זה.