פרסום ראשון: האגודה לזכויות האזרח הגישה היום (חמישי) את תגובתה לנוהל המעודכן של המשטרה בנוגע לשימוש בפרשים לצורך פיזור הפגנות. בסוף אוגוסט האחרון, הגישה המשטרה הודעת עדכון לבג"ץ באשר לנוהל המתוקן שגובש להפעלת פרשים בהפגנות.
הנוהל כולל כמה שינויים נקודתיים: הוא מעגן במפורש את החובה להבטיח למפגינים ולנמצאים במקום דרך ואפשרות לעזוב, מתנה תנועת פרשים על מדרכה באישור מפקד כוח הפרשים ובקיומו של צורך מבצעי. כמו כן, הנוהל מוסיף מנגנון לריכוז מידע על פגיעות מפרשים ומסוסים ולעריכת תחקיר במקרים של פגיעה חמורה או חשש לחריגה מהנהלים.
עם זאת, באגודה לזכויות האזרח טוענים כי השינויים אינם נותנים מענה לחלק ניכר מהבעיות שעמדו במוקד העתירה ומהסוגיות שבג"ץ הורה למשטרה להסדיר.
האגודה עתרה לבג"ץ באוגוסט 2025, בדרישה לאסור על המשטרה להשתמש בפרשים לפיזור הפגנות, או לחלופין לקבוע מגבלות שיבטיחו את בטיחות המפגינים ואת שלומם. בעתירה תוארו מקרים שבהם מפגינים הופלו ונרמסו בידי סוסים, ספגו חבטות מאלות והצלפות במושכות, ופרשים דהרו לעברם ואף על מדרכות.
בעקבות הדיון בעתירה, הורה בג"ץ למשטרה לחדד ולהבהיר את נהליה: להבטיח נתיב מילוט, להגביל עליית פרשים למדרכות ושימוש במקביל באמצעים כגון רימוני הלם. בנוסף, להגביל שימוש בכוח בידי פרשים למצבים של סכנה ממשית וקרובה, ולהגדיר באופן מדויק את המצבים שבהם ניתן להפעיל פרשים - מעבר לסיווג כללי של "מדרג ג'". בג"ץ הורה גם להציג את ההגבלות באופן שקוף ונגיש לציבור, ולפעול לאיסוף מידע ולהפקת לקחים מאירועים שבהם נפגעו מפגינים.
אלא שבנושאים המרכזיים הללו ממשיכה המשטרה, בנוהל החדש שפרסמה, להסתמך במידה רבה על נוסחאות כלליות של "צורך מבצעי" ועל שיקול דעת פיקודי. באגודה לזכויות האזרח טענו כי הנוהל אינו מגדיר באופן קונקרטי יותר באילו הפגנות ובאילו נסיבות ניתן להפעיל פרשים, מעבר לחזרה על "מדרג ג'"וכי עלייה למדרכות עדיין מותרת מטעמים מבצעיים.
כמו כן, אומרים באגודה, הנוהל מתיר למשטרה לעשות שימוש בפרשים במקביל לרימוני הלם ולאמצעים נוספים, בכפוף לאישור פיקודי ולמרחק של שישה מטרים. זו הפעם הראשונה שהמשטרה מעגנת במפורש בנוהל את האפשרות להפעיל רימוני הלם במקביל לפרשים במהלך פיזור הפגנות.
עוד עולה מהנוהל החדש כי גם השימוש באלות ובמושכות נותר מותר, ולא עוגנה במלואה דרישת בית המשפט להגביל שימוש בכוח למצבים של "סכנה ממשית וקרובה".
גם מנגנוני השקיפות והפקת הלקחים נותרו חלקיים בנוהל החדש. ההגבלות על השימוש בפרשים עדיין מפוזרות בין כמה נהלים והוראות, במקום להיות מרוכזות במסמך אחד ברור ונגיש לציבור. מנגנון הדיווח החדש על פגיעות מופעל בעיקר כאשר הפרש עצמו הבחין באדם שנפגע, ולכן עלול להחמיץ פגיעות שהפרש לא ראה בזמן האירוע. בנוסף, הנוהל אינו כולל בחינה בדיעבד של אירועי הפגיעה הרבים שתועדו בעתירה, אינו מציג נתונים שנאספו על פגיעות ואינו מפרט לקחים קונקרטיים שהופקו מאותם אירועים.
בתגובה שהוגשה היום לבג"ץ, טענה האגודה כי במקום לצמצם באופן משמעותי את הסיכונים שעליהם הצביע בית המשפט, המשטרה הסתפקה בשינויים מינוריים והותירה על כנן פרקטיקות מסוכנות, ובהן עליית פרשים על מדרכות ושימוש באלות ובמושכות כלפי מפגינים. האגודה מבקשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי ולקבוע דיון בעתירה בהקדם.
עו"ד ניצן אילני מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה, אמרה: "התיקונים שהמשטרה ביצעה בנוהל הם בעיקר קוסמטיים ואינם נותנים מענה לסכנות שבשימוש בפרשים לפיזור הפגנות. למרות הערות ברורות של בית המשפט, המשטרה ממשיכה לאפשר לפרשים לעלות על מדרכות, להשתמש ברימוני הלם לצד סוסים ולהכות או להצליף במפגינים באלות ובמושכות, תוך הותרת שיקול דעת רחב מאוד לכוחות בשטח".
עוד טענה אילני כי "סוס במשקל מאות קילוגרמים עלול לגרום לפגיעה קשה בתוך שניות, והוא אינו מתאים לשימוש כ'אמצעי' לפיזור הפגנות. אם המשטרה מתעקשת להמשיך להשתמש בפרשים נגד מפגינים, לכל הפחות עליה לקבוע מגבלות ברורות ומחמירות שיגנו על שלומם ועל זכותם למחות".