שירות המודיעין הפדרלי של שווייץ (NDB) פרסם היום (חמישי) את תיק יוזף מנגלה. גרסה דיגיטלית של התיק, השמור בארכיון הפדרלי בברן, הועלתה לציבור באתר הממשלה, תוך שחלקים ממנה הושחרו. המקור עצמו נשאר בארכיון.
בהודעה מברן נכתב כי אחרי בקשת עיון של היסטוריון הגיעו לשירות המודיעין בקשות רבות נוספות. לנוכח "עניין ציבורי חריג במיוחד", החליטו הרשויות לא להסתפק בעיון פרטני במקום - אלא לפרסם את התיק באתר. עם זאת, הודגש כי במקומות שבהם חלה הגנה על מקורות או על פרטים אישיים של צדדים שלישיים, "נגמר מרחב התמרון" והמידע הושחר.
לפי ההודעה הרשמית, הושחרו "כמה שפחות": שמות עובדי ממשל לשעבר ונוכחיים הקשורים לשירות ולקודמיו, מידע מוגן על מקורות ופרטים אישיים של אנשים פרטיים. אנשים ציבוריים לא הושחרו. השירות טוען שהמסמכים נותרו קריאים כמכלול, ושאפשר להבין מהם את מהלך האירועים.
למה התיק בכלל נפתח עכשיו?
התיק הוכן במקור על ידי שירות המשטרה של הפרקליטות הפדרלית, קודמו של שירות המודיעין, והועבר לארכיון ב-2001. לפי דיני הארכיונים בשווייץ, הוא היה אמור להישאר חסוי עד סוף 2071. בקשות עיון נדחו שוב ושוב, האחרונה שבהן בפברואר 2026. היסטוריון ערער לבית המשפט המנהלי הפדרלי.
במהלך ההליך התברר שהתיק נבדק בעבר על ידי ועדת ברז'ייה, שחקרה את קשרי שווייץ עם גרמניה הנאצית. על חומרים שנבדקו בידי הוועדה חלה החלטת ממשלה מ-7 בדצמבר 2001, המורה לרשויות לנקוט מדיניות עיון ליברלית יותר. במאי השנה הודיע השירות שיבחן מחדש את הסירוב. ב-8 בספטמבר ניתנה החלטה חדשה, והיום התיק עלה לרשת.
השאלה שמטרידה את החוקרים: האם מנגלה היה בשווייץ ב-1961?
יוזף מנגלה, רופא האס-אס שכונה "מלאך המוות מאושוויץ", היה אחראי לסלקציות ולניסויים במחנה. אחרי המלחמה נמלט לדרום אמריקה ולא הועמד לדין. הוא מת בברזיל ב-1979.
במרכז העניין בתיק השווייצרי עומד חשד ישן: שב-1961, אחרי שגרמניה המערבית הוציאה נגדו צו מעצר, הוא ביקר באזור קלוטן, ליד שדה התעופה של ציריך. אשתו מרתה שכרה דירה באזור, והמשטרה עקבה אחריה. היסטוריונים מקווים שהתיק יבהיר מה ידעו הרשויות השווייצריות בזמן אמת, והאם פושע המלחמה עבר במדינה בלי שנעצר.
הביקורת: פרסום חלקי, מוניטין שנפגע
עוד לפני העלאת הקובץ לאוויר מתחו היסטוריונים ביקורת חריפה על אופן השחרור. במקום לאפשר עיון במסמכי המקור, בחר שירות המודיעין לפרסם גרסה דיגיטלית מושחרת. עיתונים שווייצריים דיווחו על חוקרים שכינו את המהלך "שערורייתי" וטענו שהוא פוגע במוניטין של שווייץ.
ההיסטוריון ז'ראר וטשטיין, שנאבק על פתיחת התיק וגייס כסף ציבורי למימון הערעור, הזהיר כבר בחודשים האחרונים כי השחרות כבדות יחמיצו את מטרת השקיפות. אחרי הפרסום אמר כי סגירת התיק עד 2071 "מזינה קונספירציות", וכי כל עוד חלקים נשארים חסויים הציבור ממשיך לחשוב שיש מה להסתיר. לפי דיווחים בשווייץ, הוא שוקל ערעור נוסף כדי לדרוש עיון במקור.
גם בהודעה הרשמית עצמה מודה השירות שהתיק עדיין כפוף לתקופת חיסיון מחמירה, וכי המקרה משמש עתה בסיס לבחינה מחדש של מדיניות הגישה למסמכים ארכיוניים בכלל.
הרקע הקודם: ארגנטינה ידעה - ולא עצרה
החשיפה בשווייץ מגיעה אחרי פרסום דרמטי אחר, מדצמבר 2025. נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, הורה לחשוף כ-1,850 מסמכים על נאצים שברחו לדרום אמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה. בין התיקים היה גם תיק מפורט על מנגלה.
מהמסמכים הארגנטינאיים עלה שמנגלה נכנס למדינה ב-1949 בדרכון מזויף בשם הלמוט גרגור, אך כבר באמצע שנות ה-50 הרשויות שם ידעו את זהותו האמיתית. ב-1956 הוא ביקש את תעודת הלידה המקורית משגרירות גרמניה המערבית בבואנוס איירס, והחל להשתמש בשמו האמיתי. הוא חי בקראפאצ'י ליד הבירה, נישא לאלמנת אחיו ואף היה שותף במעבדה רפואית. ב-1959 דחה שופט ארגנטינאי בקשת הסגרה מגרמניה בטענה ל"רדיפה פוליטית". לאחר מכן נמלט לפרגוואי ומשם לברזיל.