עלות סל המזון הבסיסי למשק בית בישראל עומדת בשנת 2026 על 3,928 שקל בחודש - עלייה של 4.8% לעומת 3,747 שקל בשנה שעברה. כך עולה ממחקר של ארגון לתת שביצעה קבוצת SFI. המשמעות היא תוספת של 2,172 שקל בשנה למשק בית.
בקרב משפחות הנתמכות בסיוע, ההוצאה בפועל על מזון נמוכה משמעותית מעלותו של סל המזון הבסיסי. לפי המחקר, משפחות אלה מוציאות בממוצע 2,762 שקל בחודש על מזון, לעומת 2,536 שקל בשנת 2025 - עלייה של 8.9%.
הנתונים מצביעים על פער של 1,166 שקל בחודש בין עלותו של סל המזון הבסיסי לבין הסכום שמשפחות נתמכות מוציאות בפועל. בחישוב שנתי מדובר בפער של כ-14 אלף שקל. בארגון לתת טוענים כי הפער מוביל משפחות לוותר על כמות ואיכות המזון הדרושות לקיום מאוזן. ברקע הנתונים, בארגון מדווחים על זינוק של 32% בביקוש לסיוע במזון לקראת החגים.
"בין תור לטיסה בנתב"ג לתור לקבלת חבילת מזון"
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, מסר: "המצב בשטח מחמיר עקב השפעות של Long War, יוקר המחיה ואי טיפול ממשלתי מערכתי בצמצום עוני ואי ביטחון תזונתי, והמציאות היא שהישראלים נחלקים בין עמידה בתור לטיסה בנתב"ג לבין עמידה בתור לקבלת חבילת מזון".
לדבריו, "הגיע הזמן שהמאבק בעוני ובאי-הביטחון התזונתי יהפוך ממענה למצוקה למדיניות לאומית". לקראת הבחירות קרא וינטרוב למפלגות לכלול במצעיהן ובהסכמים הקואליציוניים צעדים לצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל.
"לא פער של הרגלי צריכה, אלא של יכולת כלכלית"
ירון נוידרפר, מנכ"ל קבוצת SFI שביצעה את המחקר, מסר: "אומדן עלות סל המזון המינימלי מתרגם את אי הביטחון התזונתי מתחושה למספרים: פער של 1,166 שקל בחודש בין העלות המינימלית של תזונה בריאה לבין ההוצאה בפועל של משפחות נתמכות".
"אין מדובר בפער של הרגלי צריכה אלא של יכולת כלכלית, והוא מתבטא בוויתור יומיומי על מזון חיוני", הוסיף. לדבריו, הנתונים צריכים לשמש את מקבלי ההחלטות בגיבוש מדיניות שתבטיח נגישות למזון בריא.