"נעקוב אחרי מי שעומד לצד אמריקה": ארה"ב ניסתה לגייס את נאט"ו נגד בית הדין בהאג

ארצות הברית ניסתה לגייס את בעלות בריתה בנאט"ו למהלך שנועד "לפרק באופן שיטתי" את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כך דווח היום (חמישי) בפוליטיקו. לפי שלושה דיפלומטים בנאט"ו, הממשל האמריקני קרא למדינות החברות בברית לפרוש מאמנת רומא, המסמך המכונן של בית הדין, ולהפסיק את תמיכתן בו.

הדרישה הוצגה בידי שגריר ארצות הברית בנאט"ו, מת'יו ויטאקר, במהלך פגישה סגורה של שגרירי 32 המדינות החברות בברית, שנערכה בבריסל באמצע יולי. לדברי הדיפלומטים, ויטאקר ביקש מבעלות הברית לסייע בפירוקו של בית הדין וסיים את דבריו באזהרה: "נעקוב מקרוב אחרי מי שעומד לצד אמריקה".

במקביל, המשלחת האמריקנית בנאט"ו הפיצה בין המשלחות מסמך המפרט את דרישות הממשל. "ארצות הברית תפרק באופן שיטתי את יכולותיו של בית הדין הפלילי הבינלאומי", נכתב בו. וושינגטון ביקשה מבעלות הברית "לנקוט מיד צעדים ליציאה" מאמנת רומא.

המדינות התבקשו גם "לבחון את האיום" שלטענת ארצות הברית מציב בית הדין כלפיהן, לגנות בפומבי את מה שהוגדר "חריגה מסמכותו" ולהפסיק "באופן מיידי" כל תמיכה חומרית בו. "בואו נסיים אחת ולתמיד את העמדת הפנים של בית הדין הפלילי הבינלאומי", נכתב במסמך.

נאט"ו עצמה אינה צד לאמנת רומא, אולם כל חברות הברית, למעט ארצות הברית וטורקיה, חברות בבית הדין. המהלך האמריקני עורר התנגדות במהלך הפגישה. צרפת והולנד הגנו על המוסד והבהירו כי אינן מתכוונות להיענות לדרישה האמריקנית.

אחד הדיפלומטים שנכחו בפגישה הגדיר את דבריו של ויטאקר "די מזעזעים", ואילו דיפלומט נוסף אמר כי הם היו "מאכזבים". המשלחת האמריקנית בנאט"ו לא הגיבה לפניית פוליטיקו. המשלחת הצרפתית סירבה להתייחס לפרטי הדיון הסגור, אך הדגישה כי תמיכתה של צרפת בבית הדין "בלתי מעורערת". המשלחת ההולנדית הפנתה לדבריו של שר החוץ טום ברנדסן, שהצהיר כי הולנד תומכת בבית הדין "באופן מלא".

לפי הדיווח, שליחים אמריקנים העלו את הדרישה גם בשיחות בילטרליות עם מדינות אירופיות. משרד החוץ האמריקני אף הזהיר כי יגביר את בחינתן של מדינות המסרבות להתנער ממה שהגדיר "סמכותו הכוזבת של בית הדין", ובה בעת מסתמכות על סיוע מארצות הברית.

המערכה נגד בית הדין הושקה בקיץ בידי שר החוץ האמריקני מרקו רוביו, שהאשים אותו בפגיעה בריבונות ארצות הברית. "בית הדין הפלילי הבינלאומי וידידיו מנהלים מלחמה נגד ארצנו, לא באמצעות קליעים או טילים, אלא באמצעות חוקים, אמנות וכוחו של מה שמכונה המשפט הבינלאומי", אמר רוביו ב-13 ביולי. "אם הם מאמינים שהם יכולים לשלול מאיתנו את ריבונותנו, נלמד אותם מהי משמעותה המלאה של הנחישות האמריקנית".

המאבק האמריקני בבית הדין נובע בין היתר מהחשש שבכירים וחיילים אמריקנים יועמדו לדין בגין פשעי מלחמה. בשנת 2020 פתח בית הדין בחקירה בנוגע לחשדות לפשעים שביצעו לכאורה חיילים אמריקנים באפגניסטן, אך החקירה קיבלה עדיפות נמוכה יותר בשנה שלאחר מכן. הממשל האמריקני פועל נגד בית הדין גם על רקע ההליכים נגד בכירים ישראלים וצווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

בחודש שעבר הטילה וושינגטון סנקציות על בכירים בבית הדין, ובהם נשיאתו, טומוקו אקנה. בתגובה למהלך האמריקני מסר דובר בית הדין כי המוסד "נותר ממוקד במילוי תפקידו ללא משוא פנים, באופן עצמאי ובהתאם לאמנת רומא, למען הקורבנות ובשם הצדק". עוד נמסר כי לנוכח הניסיונות לסכל את עבודתו, בית הדין "נותר איתן ועמיד".

העימות מתרחש בתקופה רגישה ביחסים בין ארצות הברית לבעלות בריתה האירופיות. הברית נקלעה למתיחות לאחר שמדינות רבות באירופה סירבו להצטרף למלחמה האמריקנית באיראן, וכן בעקבות איומיו הקודמים של הנשיא דונלד טראמפ לספח את גרינלנד, טריטוריה אוטונומית השייכת לדנמרק, החברה בנאט"ו.

לפי פוליטיקו, הדרישה בעניין בית הדין הועלתה זמן קצר לאחר שפסגת מנהיגי נאט"ו באנקרה הצליחה לכאורה לצמצם את המחלוקות. הדיפלומטים העריכו כי וושינגטון לא ניסתה להציב לבעלות הברית אולטימטום מפורש, שכן הסוגיה הועלתה כנושא צדדי בפגישה שגרתית. עם זאת, הם הדגישו כי עצם העלאת הדרישה במסגרת נאט"ו רגישה במיוחד, בשל מעמדה של ארצות הברית כמנהיגה בפועל של הברית.