נשיא סומלילנד, עבד א־רחמן מוחמד עבדאללה, אמר כי ארצו מוכנה לשלוח עד 2,000 חיילים לכוח הייצוב הבינלאומי המתוכנן לפעול ברצועת עזה. בריאיון שהעניק ל"ג'רוזלם פוסט" בשולי ועידת MEAD, הבהיר הנשיא כי סומלילנד ממתינה לפנייה רשמית מצד ישראל או ארצות הברית.
"אם יבקשו, נוכל לספק חיילים", אמר עבדאללה. לדבריו, סומלילנד אינה מציעה בשלב זה להצטרף לכוח מיוזמתה, אך היא ערוכה לעשות זאת אם תקבל בקשה: "אם יבקשו ממני, אני מוכן".
כוח הייצוב הבינלאומי אמור למנות בסופו של דבר כ־20 אלף חיילים. בין המשימות שיוטלו עליו: שמירה על הביטחון ברצועה, הכשרת שוטרים פלסטינים, סיוע בהעברת סיוע הומניטרי ומניעת חמאס מלבסס מחדש את שליטתו הצבאית בעזה.
כמה מדינות כבר הביעו נכונות להשתתף בכוח בהובלת ארצות הברית. אוגנדה אישרה לשלוח כ־1,200 חיילים, מרוקו התחייבה להקצות עד 500, וגם אלבניה, קזחסטן וקוסובו הבטיחו להעמיד כוח אדם למשימה.
צבא סומלילנד מונה כ־25 אלף חיילים, ולרשותה גם משמר חופים הכולל כ־1,500 אנשי צוות. עם זאת, לדברי עבדאללה, ארצו לא השתתפה בעבר בכוח צבאי של האיחוד האפריקני.
הצהרתו מגיעה על רקע הידוק היחסים בין סומלילנד לישראל. בדצמבר הפכה ישראל למדינה הראשונה שהכירה בה רשמית כמדינה עצמאית, לאחר שסומלילנד הכריזה על היפרדותה מסומליה ב־1991. ממשלת סומליה ממשיכה לראות בשטח חלק מארצה, ועד כה אף מדינה נוספת לא הצטרפה להכרה הישראלית.
ביוני פתחה סומלילנד שגרירות בירושלים, במהלך ביקורו הרשמי הראשון של עבדאללה בישראל. זו הייתה השגרירות הראשונה שפתחה בעולם במעמד רשמי, לאחר שב־2020 הקימה בטייוואן נציגות המתפקדת באופן דומה.
לדברי עבדאללה, ההכרה הישראלית כבר תרמה להעלאת מעמדה הבינלאומי של ארצו. "סומלילנד זוכה לתשומת לב רבה הרבה יותר בעקבות ההכרה של ישראל", אמר. "במשך 35 שנה ביקשנו מכל העולם לראות אותנו, ועכשיו מקדישים לנו תשומת לב".
נשיא סומלילנד צפוי להיפגש בשבוע הבא עם חברי קונגרס אמריקנים, ובהם הסנאטור הרפובליקני טד קרוז, מהתומכים הבולטים בהכרה אמריקנית במדינה. קרוז טען כי סומלילנד עשויה להיות שותפה ביטחונית ודיפלומטית חשובה לארצות הברית בקרן אפריקה, אזור בעל חשיבות אסטרטגית.