מאות תאילנדים הפגינו היום (חמישי) מול שגרירות ישראל בבנגקוק, במחאה חריגה נגד הנוכחות הישראלית במדינה ובדרישה מהרשויות לפעול נגד זרים שלטענתם משתלטים על "קרקעות ועסקים בניגוד לחוק". המפגינים הניפו דגלי תאילנד ושלטים שעליהם נכתב בין היתר "תאילנד אינה למכירה", "הצילו את תאילנד" ו"זו אינה הארץ המובטחת".
ההפגנה לוותה בנוכחות משטרתית, אך לא דווח על הפרות סדר. למרות ההבטחות המוקדמות להפגנה המונית, הסיקור המקומי מתאר אותה כמצומצמת. עם זאת נראה שיח מקצין ברשתות נגד נוכחות זרה בתאילנד, כשישראלים הפכו בימים האחרונים למטרה בולטת במיוחד.
השגרירה אלונה פישר-קם לא יצאה למפגינים, והשגרירות הודיעה שהיא סגורה היום. לפי הדיווחים, המארגן סונדהי לימטונגקול הקריא מכתב פתוח הממוען אישית לשגרירה, שבו דרש מישראל לחייב את אזרחיה לכבד את החוק והתרבות המקומיים, לשתף פעולה עם הרשויות נגד ישראלים שעוברים על החוק, ולבחון את פעילות חב"ד ורכישות קרקע.
במסר נכללה גם דרישה מישראל להפסיק את הפגיעה באזרחים בעזה, אך הטון הכללי היה לעיתים עוין ומכליל כלפי ישראלים ויהודים.
המכתב שהקריא סונדהי לימטונגקול מול השגרירות היה חריף בהרבה מהדרישה הרשמית לפקח על התנהגות תיירים ישראלים. לצד ארבע דרישות קונקרטיות - להדריך ישראלים לכבד את החוק והתרבות המקומיים, לא להגן על ישראלים שעברו עבירות, לשתף פעולה בבדיקת החזקות קרקע ופעילות מרכזי חב"ד, ולהעביר לממשלת ישראל דרישה להפסיק את הפגיעה באזרחים בעזה - כלל המכתב שורה ארוכה של טענות קשות ובלתי מבוססות בדבר כוונותיה של ישראל בתאילנד.
סונדהי טען כי ההתבססות של ישראלים במדינה אינה רק תופעה תיירותית או עסקית, אלא חלק מ"אסטרטגיה ארוכת טווח" להשתלטות על אזורים בתאילנד. הוא הצביע במיוחד על פאי שבצפון המדינה וטען כי חלק מהישראלים המגיעים לשם הם חיילים משוחררים או אנשי מילואים, שאותם כינה "לוחמים במסווה של תיירים". בהמשך הרחיק לכת וטען, ללא הצגת ראיות, כי רבים מהם הם אנשי המוסד וכי אנשי מודיעין ישראלים פרוסים בנקודות שונות ברחבי תאילנד.
גם חב"ד תפס מקום מרכזי במכתב. סונדהי טען כי בתי חב"ד אינם רק מוסדות דתיים, אלא משמשים לדבריו מרכזים לארגון הקהילה הישראלית, לגיוס כספים ולהפעלת השפעה פוליטית. הוא קשר לכך גם רכישת קרקעות במחוז צ'אצ'ואנגסאו, בין היתר לצורך בית קברות ומוסדות דת, ודרש מהרשויות לבדוק את הבעלות בקרקעות ואת פעילות חב"ד וארגונים הקשורים אליו. גם כאן מדובר בטענות שהעלה סונדהי, ולא בממצאים שקבעו הרשויות.
המכתב אף קשר את הנוכחות הישראלית למאבק הגיאופוליטי בין ארצות הברית לסין. סונדהי טען כי ישראל וארה"ב מבקשות להפוך את תאילנד לנקודה אסטרטגית במסגרת המאמץ האמריקני לבלימת סין. את הפעילות העסקית של ישראלים השווה ל"הון הסיני האפור", אך טען כי בעוד מטרתם של גורמים סיניים היא רווח כספי, במקרה הישראלי מדובר, לטענתו, ב"תוכנית השתלטות ארוכת טווח".
"הידידות שלנו אינה רישיון לאיש להתנהג בבריונות"
המסר הסתיים באזהרה לשגרירות: המארגנים דרשו תשובה הכוללת צעדים מעשיים ולא רק מכתב דיפלומטי. "הידידות שלנו אינה רישיון לאיש להתנהג בבריונות", נאמר במכתב, שהוסיף כי סבלנותם של התאילנדים "הגיעה לקצה". מנגד, סגן ראש ממשלת תאילנד פיפאט רצ'קיטפראקאן הסתייג למעשה מהמסגור הגורף ואמר הבוקר כי לישראלים יש זכות להגיע, להתכנס ולקיים פעילויות במדינה - כל עוד הם אינם מפרים את החוק התאילנדי.
המחאה מגיעה לאחר חודשים של מתיחות גוברת סביב ישראלים בכמה מיעדי התיירות הפופולריים במדינה, בהם האיים קופנגן וקוסמוי והעיירה פאי שבצפון תאילנד. תושבים מקומיים העלו טענות בנוגע להתנהגות לא הולמת של חלק מהמבקרים, אי-תשלום חשבונות וכן חשדות להחזקה בלתי חוקית בקרקעות. ברשתות החברתיות הופצו גם טענות על התרחבות בתי חב"ד ומוסדות המיועדים לישראלים באזורים תיירותיים.
לפי נתונים שפורסמו בתקשורת התאילנדית, יותר מ-277 אלף ישראלים ביקרו בתאילנד בשמונת החודשים הראשונים של השנה, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זרם המבקרים הישראלים גדל מאז פרוץ המלחמה, ובכמה מוקדי תיירות הפכה הנוכחות הישראלית לסוגיה ציבורית ופוליטית.
לצד הטענות נגד ישראלים, הרשויות בתאילנד כבר נאלצו בעבר להפריך שמועות שהופצו ברשת, ובהן הטענה שעשרות אלפי ישראלים התיישבו בפאי והפכו אותה ל"ארץ מובטחת" ישראלית. עם זאת, המחאה היום ממחישה כיצד מחלוקות מקומיות סביב תיירות, עסקים ובעלות על קרקעות הפכו בתוך חודשים לסוגיה רגישה ביחסים בין תאילנד לישראל.
במקביל להפגנה המצומצמת מול השגרירות, הרשויות בתאילנד מרחיבות חקירה נגד איש העסקים הישראלי מימון דוד מרסיאנו. לפי פרסומים חדשים באתרי חדשות מקומיים, המחלקה לחקירות מיוחדות נערכת לזמן את מרסיאנו ושותפיו בחשד שנעזרו באנשי קש תאילנדים כדי להחזיק ולהפעיל נכסים ועסקים בהיקפים של עשרות מיליארדי באט, בניגוד לחוק.
החקירה החלה בפטאיה וצ'ונבורי, וכעת מתרחבת גם לבנגקוק, פוקט, פאי, קוסמוי וקופנגן. ההתפתחות הזו מתחברת לשיח הציבורי הגובר בתאילנד סביב נוכחות זרה בענף התיירות, ובפרט סביב פעילות עסקית ישראלית.