הטלוויזיה החכמה שתלויה לכם בסלון כבר מזמן אינה רק מסך. היא מחוברת לאינטרנט, מזהה פקודות קוליות, מתקשרת עם מכשירים אחרים בבית ויודעת לא מעט על מה שאתם צופים בו. אלא שתחקיר חדש טוען שבחלק מהטלוויזיות היכולות האלה ממשיכות לעבוד גם ברגעים שבהם המשתמש עשוי לחשוב שהמכשיר כבר אינו פעיל.
התחקיר, שערכו ערוצי הטכנולוגיה Gamers Nexus ו-Level1Techs בסיוע שני חוקרי אבטחה, התמקד בטלוויזיות חכמות של LG. החוקרים טוענים כי מצאו מנגנונים שמאפשרים למכשירים לקלוט מידע קולי מהחדר, לזהות מכשירים נוספים המחוברים לרשת הביתית ולאסוף נתוני צפייה לצורכי פרסום.
לטענתם, בחלק מהבדיקות פעילות מסוימת נמשכה גם כשהמסך היה כבוי והטלוויזיה נמצאה במצב המתנה. הם אף טענו כי ניתוק המכשיר מהאינטרנט אינו בהכרח סוף הסיפור: מידע שנאסף עשוי להישמר במכשיר ולהישלח לשרתי החברה לאחר שהחיבור לרשת מתחדש.
צפו בתחקיר
מה קורה אחרי שאתם מדברים אל הטלוויזיה?
אחד הממצאים המרכזיים נוגע למערכת הזיהוי הקולי. לפי החוקרים, לאחר שהטלוויזיה מזהה פקודה קולית עשוי להישאר חלון של כ-10 עד 15 שניות שבו היא ממשיכה לקלוט את הנאמר בחדר. לדבריהם, הם הצליחו לראות גם תמלילים של דברים שנאמרו לאחר הפקודה עצמה.
במקביל פועלת בטלוויזיות מערכת ACR - זיהוי אוטומטי של תוכן - שנועדה לזהות מה מופיע על המסך או מושמע דרך הרמקולים. הטכנולוגיה מאפשרת לבנות תמונה מפורטת של הרגלי הצפייה ולהשתמש במידע, בין היתר, להמלצות ולפרסום ממוקד. מערכות כאלה קיימות גם אצל יצרניות אחרות של טלוויזיות חכמות.
התחקיר טוען שהטלוויזיה גם סורקת את הרשת הביתית כדי לזהות מכשירים כמו טלפונים ושעונים חכמים. הדבר קיבל משמעות אחרת כשצצו סרטונים שבהם בכירים ב-LG Ad Solutions מסבירים למפרסמים עד כמה רחבה התמונה שהם מסוגלים לבנות.
באחד הסרטונים אמר בכיר בחברה: "אנחנו יודעים מי נמצא במשק הבית של LG. אנחנו יודעים אילו מכשירים נמצאים שם, אנחנו יודעים למה אתם נחשפים בטלוויזיה ואנחנו יודעים איך להרחיב את החשיפה הזאת למובייל".
הסכמתם לזה בלי לדעת?
החוקרים מצביעים גם על האופן שבו משתמשים מסכימים לאיסוף הנתונים. לדבריהם, תנאי השימוש הרלוונטיים משתרעים על פני עשרות אלפי מילים, וכאשר מתקינים אפליקציות בטלוויזיה מוצגים למשתמש כמה הסכמים שונים - כשאפשרות הבחירה בכולם עשויה להיות מסומנת מראש.
מבחינתם, גם אם קיימת הסכמה פורמלית לאיסוף המידע, לא בטוח שהמשתמש הממוצע באמת מבין עד כמה היא רחבה ומה בדיוק היא מאפשרת.
סטיב ברק מ-Gamers Nexus תקף בחריפות את הממצאים ואמר כי לדעתו "ההיקף של איסוף המידע פולשני וגרוטסקי". לדבריו, כשאדם קונה מוצר באלפי שקלים הוא אמור להיות הבעלים שלו - ולא להפוך בעצמו לחלק מהמוצר.
LG מכחישה: "לא מקליטים שיחות בחדר"
LG דוחה את הטענות המרכזיות. בתגובה שמסרה החברה נאמר כי נתוני קול מעובדים רק כאשר המשתמש לוחץ ומחזיק את כפתור הקול בשלט, או כאשר מזוהה מילת הפעלה כמו "Hi LG" אצל מי שבחר מראש להפעיל את אפשרות הזיהוי הקולי מרחוק.
לדברי החברה, אם מילת ההפעלה אינה מזוהה, המידע הקולי אינו נשלח לשרתים והעיבוד מתבצע בתוך המכשיר ונמחק. LG גם אישרה שהטלוויזיות מסוגלות לסרוק אחר מכשירים אחרים באותה רשת, אך טענה שמדובר בפונקציה רגילה שנועדה לאפשר חיבור ושיתוף בין מכשירים חכמים.
בנוגע ל-ACR, החברה מסרה שהמערכת פועלת על בסיס הסכמה של המשתמש וכי מידע כזה אינו משמש לפרסום אם המשתמש לא אישר את ההסכם הרלוונטי.
אז האם הטלוויזיה באמת "מרגלת" אחריכם? על זה החוקרים והיצרנית חלוקים מאוד. אבל דבר אחד כבר ברור: בפעם הבאה שתכבו את המסך ותמשיכו לדבר בסלון, אולי תסתכלו עליו קצת אחרת.