היועצת המשפטית לממשלה ספגה היום מכה מבג"ץ. חמישה שופטים דחו את עמדתה וקבעו שנציב שירות המדינה לא יכול לעצור לבדו את בקשת שר הכלכלה להדיח את הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן. אם השר מבקש להפסיק את כהונתה, ועדת המינויים היא שצריכה לדון בבקשה.
השופטים קבעו שהוועדה יכולה להחליט כבר בתחילת הדיון שאין סיבה להמשיך בו, אבל נציב שירות המדינה לא יכול לקבל את ההחלטה הזאת במקומה. הנשיא יצחק עמית גם הבהיר שהמקרה של כהן לא הצדיק למנוע את כינוס הוועדה.
המשנה לנשיא נעם סולברג מתח ביקורת קשה על הייעוץ המשפטי לממשלה וכתב שהוצגה לנציב שירות המדינה "תמונה משפטית שגויה". לדבריו, כל 6 השופטים שדנו בפרשה, בפסק הדין הראשון ובדיון הנוסף, סברו שהדין קרוב יותר לעמדת השר מכפי שהציג הייעוץ המשפטי.
סולברג התייחס גם לזמן הרב שעבר. שר הכלכלה ביקש כבר בינואר 2024 להביא לדיון את הפסקת כהונתה של כהן, אבל יותר משנתיים וחצי אחר כך הבקשה עדיין לא נדונה. עכשיו הכנסת כבר התפזרה וכהונת הממשלה מתקרבת לסיומה. "צדק מאוחר הוא צדק שנשלל", כתב.
כהן מונתה לממונה על התחרות בינואר 2022 לכהונה של שש שנים. שר הכלכלה נכנס לתפקיד שנה אחר כך, ובתוך כמה חודשים היחסים ביניהם עלו על שרטון. כהן טענה שהשר ומנכ"ל משרדו ניסו להתערב בנושאים שנמצאים בסמכותה, ושבמאי 2023 הוא ביקש ממנה להתפטר.
בינואר 2024 פנה השר לנציב שירות המדינה דאז, פרופ' דניאל הרשקוביץ, וביקש לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בהפסקת כהונתה. הוא טען ל"אי התאמה מובהקת ומתמשכת לתפקיד" ול"משבר אמון חריף ומתמשך".
אלא שהוועדה לא כונסה. אחרי חודשים של בדיקה הודיע הרשקוביץ לשר באוגוסט 2024 שלא יעביר את בקשתו לוועדה. השר עתר לבג"ץ, וביולי 2025 קיבל בית המשפט את העתירה וקבע שהנציב לא יכול לעצור את המהלך לבדו.
היועצת המשפטית לממשלה, נציב שירות המדינה וועדת המינויים ביקשו דיון נוסף בהרכב מורחב. היום נדחתה עמדתם, ובג"ץ קבע שוב שההחלטה לא יכולה להישאר בידיו של הנציב בלבד. בג"ץ לא קבע שכהן צריכה להיות מודחת ולא הכריע בטענות נגדה. הצו שעיכב את המשך הטיפול בוטל, אבל ישראל כבר נמצאת בתקופת בחירות, ולכן המשך המהלך יהיה כפוף לכללים שחלים בתקופה".