לאחר גילוי האמבה - במשרד הבריאות מזהירים: "היא תמשיך להימצא בכנרת"

משרד הבריאות יודע כי האמבה נגלריה נמצאת במי הכנרת, אולם נכון להיום אין בידיו דרך מעשית לקבוע את ריכוזה באגם או לטפל במים באופן שימנע את הסיכון - כך הבהירה היום (שלישי) פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור. ההצהרה הגיעה בעקבות מקרה נוסף של הידבקות באמבה, בעקבותיה מאושפז ברוך נריה בן ה-9 במצב קשה ברמב"ם.

"אנחנו מדברים על אמבה שאנחנו יודעים שנמצאת במקור הזה, אבל היא נמצאת בריכוז מאוד מאוד נמוך", הסבירה סדצקי בפתח דבריה. "אין לנו סיבה לבדוק אם יש אמבה בכנרת - אנחנו יודעים שהיא ישנה בכנרת. אבל בגלל הריכוז הנמוך שלה מאוד קשה לגלות אותה".

לדבריה, בדיקות מעבדה ייעודיות לאמבה אינן מבוצעות, מאחר והן לא צפויות לספק מידע מועיל על מידת הסיכון לרוחצים. סדצקי הודתה כי גם בשלב זה אין תשובה ברורה לשאלה מתי ניתן יהיה להסיר את ההמלצות שניתנו לציבור.

"האמבה נמצאת בכנרת. נכון לידע שלנו היום, היא תמשיך להימצא בכנרת". לדבריה, יש לבחון גם את התנאים הסביבתיים באגם: "התנאים האקולוגיים של הכנרת מאוד רלוונטיים לנושא הזה. אני ממש חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על איך אנחנו משמרים את האגם הזה ומשפרים יותר ויותר את התכונות שלו ואת המצב שלו. אין לנו היום תשובה חד משמעית לשאלה הזו".

למרות המקרה הנוסף, במשרד הבריאות לא החליטו בשלב זה על סגירת חופי הכנרת. "בכל מצב של בריאות הציבור - המצב מתפתח. אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי מה שנעשה ומקבלים את ההחלטות תוך כדי תנועה. נכון להיום ההנחיות לא כוללות סגירת חופים, אלא את ההנחיות שפורסמו. נמשיך לעקוב ונראה מה המצב".

לדבריה, כיום אין פעולה שניתן לבצע בכנרת עצמה כדי להפחית את נוכחות האמבה. "למצוא את האמבה במים זה כמו לחפש מחט בערימת שחת", אמרה. "אנחנו לא יכולים להכליר את הכנרת. הכנרת היא אגם גדול יחסית, זה לא בריכה קטנה שיש לנו באיזשהו אתר. אין לנו אפשרות לטפל בכנרת מהבחינה הזו".

כשנשאלה האם ייתכן שהאמבה קיימת גם בגופי מים מתוקים אחרים בישראל, השיבה: "אני לא יכולה לשלול את זה".

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בתדרוך היא דחיית צליחת הכנרת לחודש נובמבר שפורסמה בוואלה.
לדברי סדצקי, ההחלטה מבוססת על הקשר שבין טמפרטורת המים לבין יכולתה של האמבה לשגשג. לכן, נדחתה צליחת הכנרת לתקופה בה טמפרטורת המים יורדת: "אנחנו יודעים שהאמבה משגשגת ככל שהטמפרטורה עולה", הסבירה. לדבריה, מהספרות המדעית ומהניסיון בעולם עולה כי הסיכון פוחת באופן משמעותי כאשר טמפרטורת המים יורדת ל-24 מעלות צלזיוס ומטה".

במשרד הבריאות הבהירו כי בדיקות איכות המים השגרתיות בכנרת נמשכות כל העת, אך הן אינן כוללות בדיקות ייעודיות לנגלריה. גם בריכות השחייה באזור הכנרת נבדקות במסגרת הפיקוח הרגיל ולא בבדיקות ייעודיות לאמבה. לדברי סדצקי, "לא צפוי שתהיה אמבה בבריכות שחייה שמטופלות כראוי, לא בכנרת ולא במקומות אחרים".

בהתייחס למקרים הקודמים שנקשרו לפארק המים חוף גיא, אמרה כי לא ניתן לקבוע בוודאות היכן אירעה החשיפה. "אנחנו לא בדיוק יכולים לדעת. האנשים האלה רחצו קודם בכנרת", אמרה. לדבריה, המים במתקני חוף גיא אינם מגיעים מהכנרת אלא מהצנרת, ולא ניתן להסיק מהמקרים כי קיימת בעיה כללית בבריכות שחייה מטופלות.

סדצקי הדגישה כי למרות חומרת המחלה, מדובר עדיין באירוע נדיר ביותר. לדבריה, מיליוני בני אדם מגיעים ורוחצים בכנרת בכל עונת קיץ. עם זאת, הצטברות המקרים מחייבת את משרד הבריאות להתריע בפני הציבור.

"העובדה שיש לנו אדם רביעי שנדבק בנגלריה וחלה היא עובדה מדאיגה", הדגישה. "הדבר הראשון שמצאנו לנכון הוא לשקף את המצב הזה לציבור, לתת את המידע על מנת שהציבור יוכל להעריך את הסיכון האישי ולקבל את החלטותיו", שיתפה פרופסור סדצקי.

עוד הוסיפה סדצקי כי ההדבקה מתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים דרך האף, ומשם היא עלולה להגיע למוח. לכן ההמלצות למי שבוחר להיכנס לכנרת מתמקדות במניעת כניסת מים לאף והשפרצתם אליו.

סדצקי התייחסה גם לאי-הוודאות באשר להמשך ואמרה כי המשרד עוקב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, בין היתר על רקע שינויי האקלים. "אנחנו נמצאים בעידן של שינויי אקלים ובעידן של כל מיני התרחשויות זיהומיות. מכלול העובדות שאנחנו לומדים משמש אותנו להערכת סיכון".

באשר לפער בין האפשרות של אדם פרטי לבחור לשחות בכנרת לבין דחיית אירוע צליחת הכנרת, הסבירה כי באירוע המוני ניתן לצמצם את הסיכון באמצעות דחייה למועד שבו המים קרים יותר. "מבחינת אנשים פרטיים, כל אחד באמת יבין את הסיכון ויחליט מה הוא רוצה לעשות", סיכמה.