משרד הבריאות מקדם היום (שלישי) תקנות חדשות שיחייבו העשרת מלח שולחן הנמכר לשימוש ביתי ביוד, בעקבות מחסור נרחב במינרל בקרב האוכלוסייה בישראל. לפי נתוני המשרד, כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות שנבדקו נמצאו עם מחסור ביוד.
החובה צפויה לחול על מלח שולחן הנמכר באריזות לשימוש ביתי, שלפי משרד הבריאות מהווה כ-85%-90% מרכישות המלח הביתיות בישראל. מנגד, מלח המשמש את תעשיית המזון, מלח גס ומלחים מיוחדים לא ייכללו בחובת ההעשרה.
לפי התכנון, המלח יועשר ברמה של 30 מ"ג יוד לכל ק"ג. במשרד מעריכים כי הכמות תוסיף לתזונה היומית של אדם כ-45 מיקרוגרם יוד, שהם כ-30% מערך הייחוס לצריכה יומית. במשרד מגדירים את המינון כ"שמרני" ומבהירים כי רמות היוד באוכלוסייה ינוטרו לאחר יישום המהלך, ובמידת הצורך תעודכן רמת ההעשרה.
המחסור ביוד בישראל נמשך כבר שנים
ההחלטה לקדם את התקנות מגיעה בעקבות נתונים שמצביעים על מחסור מתמשך ביוד בישראל. בסקר שנערך ב-2016 בקרב יותר מאלף ילדים בגיל בית הספר וכאלף נשים הרות מכל האזורים והמגזרים בישראל, נמצא כי כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות סבלו ממחסור ביוד. נתוני התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי מהשנים 2020-2021 הצביעו, לפי המשרד, על תמונה דומה וללא שיפור משמעותי.
אחת הסיבות האפשריות למחסור קשורה דווקא למי השתייה. בעבר הייתה סברה כי מיקומה של ישראל לחוף הים מספק הגנה מסוימת מפני מחסור ביוד, אולם במשרד הבריאות אומרים כי הנחה זו התבררה כשגויה. התזונה בישראל אינה מבוססת במידה רבה על מזונות עשירים ביוד מן הים, וחלק ניכר מהמזון וחומרי הגלם מיובאים.
לכך מתווסף השימוש הנרחב במים מותפלים, שבהם ריכוזי היוד נמוכים מאוד. במשרד מצביעים על כך כאחד הגורמים האפשריים לצריכה הנמוכה של יוד בישראל.
למה יוד חשוב - ומה הסיכון במחסור?
יוד הוא מינרל חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס, המעורבים בין היתר בגדילה, בהתפתחות ובחילוף החומרים. הוא חשוב במיוחד לפני ההיריון ובמהלכו וכן בתקופת ההנקה, בין היתר לצורך התפתחות תקינה של מוח העובר והיילוד. מקורות טבעיים ליוד כוללים ביצים, אצות, מוצרי חלב ודגי ים.
למחסור ביוד עלולות להיות השלכות בריאותיות, ובהן פגיעה קוגניטיבית ונוירולוגית, הגדלה של בלוטת התריס - זפק - ותת-פעילות של בלוטת התריס. לפי משרד הבריאות, מחסור עלול להיות קשור גם לסיכון מוגבר ללידת עובר מת, לתמותת תינוקות ולמומים מולדים.
העשרת מלח ביוד כבר מיושמת במדינות רבות. לדברי משרד הבריאות, אסדרה מחייבת של יוד במלח קיימת ביותר מ-120 מדינות ונחשבת להתערבות יעילה ובטוחה למניעת מחסור ביוד. במשרד מעריכים כי ברמת ההעשרה המתוכננת לא צפויה חריגה מהגבול העליון הבטוח לצריכת יוד, גם בקרב מי שצריכתו גבוהה.
במשרד מבהירים: לא לצרוך יותר מלח
לצד המהלך, במשרד הבריאות מדגישים כי הוספת היוד אינה המלצה להגדיל את צריכת המלח. לפי המשרד, רק כ-15% מצריכת המלח היומית בישראל מקורה במלח שמוסיפים בבית או במהלך הכנת המזון, בעוד שרוב המלח מגיע ממזונות מעובדים ומתועשים.
לכן ההמלצה להפחית את צריכת המלח הכוללת נותרת בעינה. עם זאת, כאשר משתמשים במלח בבית, במשרד ממליצים להעדיף מלח המועשר ביוד על פני מלח רגיל.
עוד מציינים במשרד כי יוד עלול להתפרק או להיאבד כאשר המלח נשמר בתנאי לחות או באריזה שאינה מתאימה. בשל כך, התקנות צפויות לכלול גם דרישות הנוגעות לאריזה ולבקרת יציבות, ולצרכנים מומלץ לשמור מלח מועשר באריזה אטומה ובמקום יבש.