ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פרסם אתמול (שני) דוח חריף תחת הכותרת "אפרטהייד באקדמיה הישראלית: סטודנטים ערבים לאחר 7 באוקטובר 2023". בדוח נטען כי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הפעילו מאז תחילת המלחמה מדיניות משמעתית מפלה, שיצרה בפועל שני מסלולים נפרדים: מסלול מחמיר כלפי סטודנטים ערבים ("פלסטינים" בלשון הדוח), רובם אזרחי ישראל, ומסלול מקל יותר כלפי סטודנטים יהודים.
הדוח, שחובר בידי עורכי הדין לובנא תומא, עדי מנסור ומאי דיאב מעדאלה ונערך בידי ד"ר פאדי ח'ורי, בסיוע תום מהגר וד"ר חסן ג'בארין, סוקר הליכים נגד סטודנטים ערבים בכ-40 מוסדות אקדמיים, בעיקר בעקבות פרסומים בחשבונותיהם הפרטיים ברשתות החברתיות.
בעדאלה מציינים כי תומכים בינלאומיים תרמו קרוב למיליון שקל לצורך ייצוג וליווי עשרות סטודנטים וסטודנטיות בעקבות ההליכים. לפי הדוח, קרן הגליל העניקה תמיכה שאפשרה את כתיבתו ופרסומו.
יותר מ-80 הושעו לפני שימוע
לפי הדוח, כבר ב-8 באוקטובר 2023, פחות מ-24 שעות לאחר הטבח שביצעו חמאס וארגונים חמושים נוספים ביישובי עוטף עזה ופתיחת מה שמכונה בדוח "מלחמת השמדת העם על רצועת עזה", פרסמה אוניברסיטת חיפה את החלטתה הראשונה להשעות סטודנטים ערבים מהלימודים.
לטענת עדאלה, ההחלטה התקבלה בידי רקטור האוניברסיטה דאז ללא הליך מקדים או שימוע, ועל יסוד פרסומים שהעלו הסטודנטים בחשבונותיהם הפרטיים ברשתות החברתיות בשעות שקדמו להחלטה. בתוך ימים אחדים הצטרפו מוסדות אקדמיים נוספים. "עד אמצע אוקטובר 2023 כבר ניתן היה לזהות דפוס רחב: השעיות מיידיות של סטודנטים פלסטינים מן הלימודים, פתיחה בהליכים משמעתיים נגדם, והגדרת פרסומיהם כמהווים תמיכה בטרור או הזדהות עם מתקפת חמאס", נכתב בדוח.
הארגון מסר כי קיבל 132 פניות מסטודנטים וסטודנטיות בכמעט 40 מוסדות, במה שהדוח מכנה "דיכוי רחב היקף לחופש הביטוי של סטודנטים פלסטינים בישראל". לפי הנתונים שהוצגו בו, 76% מהסטודנטים שהועמדו לדין היו נשים פלסטיניות צעירות.
עדאלה העניק ייצוג משפטי או ייעוץ ל-100 מהפונים. ביותר מ-80 מקרים, נטען, הוטלה השעיה זמנית עוד לפני שהתקיים שימוע. ב-20 מקרים הורחקו סטודנטים לצמיתות או הושעו לתקופות שבין שנה לחמש שנים. בחלק מהערעורים שבהם טיפל הארגון בוטלו ההחלטות או שהעונש הופחת משמעותית.
הדוח קושר את הצעדים שננקטו נגד הסטודנטים גם ללחץ פוליטי מצד גורמים במדינה, ובהם שר החינוך, שקראו להשעיית סטודנטים ולקיום הליכים מזורזים. לפי עדאלה, במספר מקרים מוסדות אף דיווחו למשטרה על סטודנטים, והדבר הוביל למעצרים.
מלייק ועד דגל פלסטין: הפרסומים שהובילו להליכים
מגוון התכנים שהובילו, לפי הארגון, לתלונות או להליכים היה רחב: ביקורת על מדיניות הממשלה, צה"ל או המלחמה בעזה; התייחסות למתקפת 7 באוקטובר; שיתוף ידיעות על המצב ההומניטרי ברצועה; פסוקים מהקוראן ותפילות; וכן סמלים של זהות פלסטינית. בדוח נטען כי במקרים מסוימים די היה בסימון "לייק", בהצגת דגל פלסטין או המילה "פלסטין" בפרופיל, בשיתוף ידיעה חדשותית או בתפילה למען תושבי עזה.
בלב טענת הארגון עומדת הטענה כי נטל ההוכחה התהפך: במקום שהמוסד יוכיח כי הפרסום עולה כדי עבירת משמעת, הסטודנטים נדרשו להוכיח שאין בדבריהם תמיכה בטרור. לטענת עדאלה, מוסדות הרחיבו את סמכותם גם לפרסומים פרטיים שאינם קשורים ללימודים, כמעט רק ביחס לסטודנטים ערבים. במקביל, נטען, הם נמנעו מצעדים דומים נגד סטודנטים יהודים שפרסמו תכנים גזעניים ומסיתים.
מכאן נובעת מסקנת הדוח: לטענת עדאלה, האקדמיה בישראל הפכה מגוף המסדיר התנהגות הקשורה ללימודים לגוף המפקח על ביטוי פרטי ומכריע אילו ביטויים של זהות פלסטינית, דת, סולידריות או ביקורת פוליטית הם לגיטימיים.
הארגון מתאר את המסלול שיושם כלפי סטודנטים ערבים כ"מסלול מנהלי" חירומי, הכולל הרחבת סמכויות, צמצום הגנות דיוניות ושימוש במבחנים עמומים של נאמנות ו"אויב". מולו, נטען, נשמר לסטודנטים יהודים "מסלול חוקתי", שבו גבולות הסמכות וחופש הביטוי מוגנים יותר. בעדאלה מזהירים מפני "אפקט מצנן" שיוביל לצנזורה עצמית ו"יפגע בתחושת הביטחון והשייכות של סטודנטים פלסטינים בקמפוסים".
אוניברסיטת חיפה: "תמונה חלקית, מגמתית ומאוד לא מדויקת"
"הדו"ח של ארגון עדאללה מציג תמונה חלקית, מגמתית ומאד לא מדוייקת", נמסר מאוניברסיטת חיפה בתגובה לטענות נגדה. "התמונה הנכונה היא זו: ההליכים נגד הסטודנטים שהושעו בעקבות פרסומי ה-7 באוקטובר התנהלו בהתאם לתקנון המשמעת והסטודנטים יוצגו בו על ידי עורכי דין.
בהמשך לכך נמסר כי "על פי המלצת ההרכב שדן בהליך המשמעתי, הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור בפני שופט בדימוס (סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לשעבר), אשר גם בו יוצגו הסטודנטים על ידי עורכי דין. בתום ההליך, בו הושגו הסכמות בסיוע המגשר, שני סטודנטים הורחקו מהאוניברסיטה, חמישה התנצלו וביצעו עבודות בעמותות בהתאם למכסת שעות שהוסכמה, ושניים - זוכו".
משרד החינוך לא הגיב לטענות והפנה את הפנייה למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). המל"ג בחרה שלא להתייחס לידיעה.