יותר מרבע מאזרחי ישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי, ותוכנית ממשלתית שנועדה לטפל בכך נגנזה לפני שנה וחצי. פחות מחודשיים לפני הבחירות מבקשים 28 בכירי אקדמיה ומנכ"לי ארגונים להוציא אותה מהמגירה, ושלחו מכתב לכל ראשי המפלגות ובו דרישה להתחייב מפורשות ליישום המלצות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.
המכתב יצא בהובלת יו"ר המועצה, פרופ' אשר אלחיאני והפורום למאבק בעוני, יחד עם היו"ר לשעבר פרופ' רוני סטריאר. בין החותמים: פרופ' ניר אוהד - ראש מרכז מן לביטחון המזון, אונ' תל אביב, פרופ' רונית אנדוולט - אונ' חיפה, לשעבר ראש אגף התזונה במשרד הבריאות, פרופ' אליוט בארי - האונ' העברית והדסה, פרופ' נדב דוידוביץ' - אונ' בר אילן, יו"ר פורום בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' ורד קאופמן-שריקי - אונ' אריאל, ד"ר ישי מנוחין - מנהל התוכנית בישראל של מזון: תגובה יהודית לרעב, ערן וינטרוב- מנכ"ל לתת-סיוע הומניטארי ישראלי, לב ליטמן - מנכ"ל מרכזים לצדק חברתי, גידי כרוך- מנכ"ל לקט ישראל ועוד.
לפי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2024, 27.1% מאזרחי ישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי, מהם 9.9% בחוסר ביטחון תזונתי חמור שמשמעו ויתור תדיר על ארוחות. 963 אלף משקי בית מדווחים שאינם מצליחים להשיג מזון בריא בשל מגבלות תקציב.
הפנייה מגיעה שנה וחצי אחרי שהמועצה הלאומית לביטחון תזונתי, גוף סטטוטורי שהוקם בחוק ב-2011, פרסמה את המתווה הלאומי לביטחון תזונתי במרץ 2025. זמן קצר לאחר שהמתווה הוצג לשר הרווחה דאז יעקב מרגי, הוא התפטר מתפקידו וההמלצות נותרו ללא יישום.
החותמים מבקשים תקציב ייעודי למיזם הלאומי לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, שיעמוד על 300 מיליון שקלים לפחות בשנה הראשונה ויגדל משנה לשנה ושיכנס לבסיס התקציב של המשרד. במקביל הם מבקשים להרחיב את המיזם עצמו בתוכנית רב שנתית עד שיגיע לכל המשפחות והאנשים הזקוקים לו, ולהצמיד את הסכום לעליית מחירי המזון.
מעבר לתקציב עומדת שאלת המחירים בסופר - החותמים דורשים להנגיש את סל המזון הבריא שקבע משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה ולא רק למי שמקבל סיוע, ולעשות זאת בכל הכלים שבידי הממשלה, בהם פיקוח מחירים, מע"מ דיפרנציאלי נמוך על מוצרי יסוד בריאים וסבסוד ישיר במקרים שיידרש. בתחום החינוך הם מבקשים הרחבה הדרגתית של מפעל ההזנה כך שיחול גם על חטיבות הביניים ולא רק על בתי הספר היסודיים, ולצד זאת הפחתה של חלק הרשויות במימון התוכנית באשכולות החברתיים כלכליים הנמוכים, שם היכולת של הרשות לממן את חלקה קטנה ממילא.
עוד הם דורשים שינויים בתשתית - תקצוב של תוכניות ביטחון תזונתי בשלטון המקומי, תוכנית ממשלתית להצלת מזון, ומערך קבוע של ניטור, דיווח ומחקר שיעקוב אחר שיעורי חוסר הביטחון התזונתי לפי קבוצות אוכלוסייה בסיכון, ויבחן עד כמה המענים של המדינה והעמותות באמת משנים את המצב.
פרופ' אשר אלחיאני, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי: "המועצה הוקמה בחוק כדי לייעץ לממשלה, וזה בדיוק מה שעשינו. הגשנו מתווה מבוסס נתונים, מתוקצב ובר ביצוע, והוא נותר על הנייר. אנחנו פונים עכשיו לכל מי שמבקש להוביל את הממשלה הבאה כי חוסר ביטחון תזונתי הוא לא סוגיה פוליטית אלא בעיה שיש לה פתרון מקצועי מוסכם. חלק מהכספים הדרושים נמצא ממש בפחים, ישראל שיאנית אירופה בזריקת מזון וגם במספר האנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי".
עו"ד בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני, מסרה כי "המדינה הקימה מועצה בחוק, ביקשה ממנה תוכנית, קיבלה אותה ולא עשתה איתה כלום. אנחנו לא מגיעים לבחירות עם רשימת משאלות אלא עם מסמך שהמדינה עצמה הזמינה. לכן לא ביקשנו הצהרות תמיכה. שאלנו כל מועמד שאלה פרטנית על כל סעיף, ואנחנו מצפים לתשובה בכתב ובהקדם".