אשפוז הבית בישראל, שהיה עד לפני שנים ספורות שירות מצומצם יחסית, הופך במהירות לחלק משמעותי ממערך האשפוז. דוח חדש שמפרסם היום (ראשון) משרד הבריאות חושף כי מספר אשפוזי הבית החריפים זינק מ-136 בלבד בשנת 2018 לכ-38 אלף בשנת 2024 - גידול של כמעט פי 280 בתוך שש שנים. בסך הכול בוצעו בתקופה זו כ-115 אלף אשפוזי בית, כולל חולי קורונה.
אשפוז בית חריף נועד לשמש חלופה לאשפוז במחלקה פנימית עבור מטופלים שמצבם מאפשר זאת, ולהעניק להם טיפול רפואי מתקדם בבית תוך שמירה על בטיחותם ועל רצף הטיפול. לפי משרד הבריאות, היצע מיטות האשפוז הכלליות לנפש בישראל נמוך מממוצע ה-OECD, בעוד האוכלוסייה ממשיכה לגדול ולהזדקן והביקוש לשירותי אשפוז צפוי לעלות.
מספר ימי אשפוז הבית הגיע בשנת 2024 לכ-162 אלף, לעומת מאות בודדות בשנת 2018. בממוצע שהו בכל יום כ-445 מטופלים באשפוז בית, מספר השקול לכעשירית מקיבולת המחלקות הפנימיות הכלליות והפנימיות-גריאטריות. בחודש השיא טופלו בבית כ-600 חולים במקביל, היקף המקביל לכ-17 מחלקות פנימיות.
אשפוז בבית במקום במחלקה: רוב המטופלים בני 65 ומעלה
לפי הדוח, בשנת 2024 אשפוז הבית החריף כבר היווה כ-12% מכלל האשפוזים וכ-11% מימי האשפוז במסגרות הפנימיות שנבחנו. המשמעות היא שיותר מעשירית מהפעילות האשפוזית הפנימית הרלוונטית מתבצעת כיום בביתו של החולה.
הנתונים מלמדים כי השירות משמש במידה רבה את האוכלוסייה המבוגרת. בשנים 2024-2021, 73% ממאושפזי הבית היו בני 65 ומעלה ו-56% היו בני 75 ומעלה. זמן האשפוז הממוצע עמד על 4.4 ימים.
חמש האבחנות השכיחות ביותר היו דלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, צלוליטיס, התייבשות ואי-ספיקת לב. בפברואר 2024, בשיאה של תחלואת החורף, הגיע מספר המאושפזים בבית במקביל לכ-600, לעומת כ-353 באוקטובר.
מהקהילה ובתי החולים הביתה
לפי הדוח, בין 2021 ל-2024 כ-84% מהמטופלים הופנו לאשפוז בית ישירות מהקהילה, ורק כ-16% מבתי החולים. עם זאת, נרשמה עלייה עקבית בחלקם של בתי החולים בהפניות - מכ-10% בשנת 2021 לכ-19% בשנת 2024.
המהלך לאשפוז ביתי של בתי החולים החל כפיילוט בעקבות מבצע "עם כלביא", ובהמשך עוגנו בחוק ההתחשבנות לשנים 2030-2026 מנגנונים להפניית מטופלים לאשפוז בית, להפעלה ישירה של השירות בידי בתי החולים ולהמרת מיטות אשפוז למיטות אשפוז בית. לצורך המהלך הוקצו כ-220 מיליון שקל לחמש שנים.
לצד ההתרחבות, הדוח מצביע גם על הצורך בהסדרה עמוקה יותר של התחום. משרד הבריאות קובע כי נדרש מודל לאומי אחיד, שיכלול הרחבת אוכלוסיות היעד, חיזוק שיתוף הפעולה בין בתי החולים לקופות, פיתוח ניטור ורפואה מרחוק, שיפור מנגנוני ההפניה וצמצום פערים בפריסת השירות - בעיקר בפריפריה.
במשרד מעריכים כי אשפוז הבית ימשיך להתרחב בשנים הקרובות, כחלק מההתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה והעומסים בבתי החולים. הכיוון שמסתמן הוא מעבר ממודל שהיה בעיקר באחריות קופות החולים למערך רחב יותר, שבו גם בתי החולים ממלאים תפקיד משמעותי, ובו חלק הולך וגדל מהטיפול שבעבר חייב מיטה במחלקה יינתן בביתו של המטופל.
הדוח מצביע על תחומים בעלי פוטנציאל להרחבת השירות: אשפוז אקוטי לילדים; גריאטריה, לרבות הרחבה בתוך מוסדות סיעודיים; כירורגיה וטיפול לאחר ניתוח; רפואת נשים ומיילדות; קרדיולוגיה; אונקולוגיה; ופסיכיאטריה.
עוד חשפו במשרד הבריאות כי פיילוט בנושא יולדות בסיכון עם מעקב רפואי של בתי החולים כבר מתנהל כעת.
הרחבה כזו, אם תתבצע, תחייב התאמה של מודלי ההפעלה, מנגנוני הבקרה, התמחור וחלוקת האחריות בין הקופות, בתי החולים והספקים.