כמעט ארבעה מכל עשרה גברים בישראל ואשה אחת מכל ארבע נשים ישראליות אומרים כי החיים המאתגרים בארץ גורמים להם לשקול מעבר למדינה אחרת במידה רבה או רבה מאוד - שיעור גבוה משמעותית מזה שנמצא בקרב נשים. כך עולה היום (ראשון) מסקר שנערך בקרב 502 משיבים מהמגזר היהודי בני 18 ומעלה, על ידי מכון שילוב.
בשנים האחרונות נאלצו אזרחי ישראל להתמודד עם רצף חריג של משברים וטלטלות: עלייה חדה ביוקר המחיה ובמחירי הדיור, המחאה הציבורית והעמקת הקיטוב הפוליטי והחברתי, מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה הארוכה בתולדות ישראל שבאה בעקבותיה, פינוי יישובים בדרום ובצפון, עימות מתמשך בגבולות והסלמה ישירה מול איראן.
לכך הצטרפו תקופות ממושכות וחסרות תקדים של שירות מילואים, פגיעה בעסקים ובשגרת העבודה, תחושת חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית ושיח ציבורי מקוטב, שחלק ניכר ממנו עוסק באפשרות לחיות, לעבוד או לגדל משפחה במדינה אחרת.
על רקע מציאות זו, הסקר הטרי מצא כי 31.3% מהמשיבים אמרו שהחיים בישראל גורמים להם לשקול מעבר למדינה אחרת במידה רבה או רבה מאוד. 11.4% השיבו "במידה רבה מאוד" ו-19.9% "במידה רבה". מנגד, 34.5% אמרו כי החיים בישראל כלל לא גורמים להם לשקול מעבר.
הסקר הארצי הוזמן על ידי עו"ד יהושע פקס, ממשרד דקר-פקס-לוי, העוסק בהסדרת אזרחות זרה לישראלים, ואזרחות ישראלית לזרים, וזאת במטרה להבין לעומק את המגמות להשגת אזרחות שנייה בשוק הישראלי.
אחד הממצאים המפתיעים של הסקר, הוא הפער המגדרי הניכר בקרב ישראלים בשאלת ההגירה לחו"ל. לדברי עו"ד פקס, החלוקה בין נשים לגברים חושפת שתי תופעות מעניינות ביותר. בעוד 38.3% מהגברים אמרו כי הם שוקלים הגירה במידה רבה או רבה מאוד.
בקרב הנשים עמד שיעור השוקלות הגירה על 24.1% בלבד. הפער מתחדד עוד יותר כאשר בוחנים את תשובות הקיצון. 17% מהגברים הישראלים אומרים שהחיים בישראל גורמים להם לשקול מעבר למדינה אחרת "במידה רבה מאוד", לעומת 5.6% בלבד מהנשים.
לדברי עו"ד פקס, נתון זה מסקרן במיוחד ויכולים להיות לו מספר הסברים אפשריים, שלא תמיד סותרים אחד את השני. לדבריו, למרות הקדמה, ברוב המשפחות הישראליות הגבר עדין תופס את תפקיד המפרנס, והאישה כמי שמקיימת את הבית והמשפחה, ודואגת לחינוך הילדים.
לדבריו, השנים האחרונות הציבו אתגרים כלכליים קשים ביותר בפני בעלי עסקים ושכירים בישראל, בין היתר בשל סגירה חוזרת ונשנית של עסקים עקב האיום על העורף וגלי הפיטורים בהייטק. גברים היו נתונים גם במידה רבה יותר לקריאה לשירות מילואים תובעני ומתמשך.
יוקר המחיה הנוסק אמנם פוגע בגברים ובנשים במידה שווה, אך בעלי עסקים ומי שאחראים על פרנסת המשפחה עלולים לחוות אותו בצורה חריפה יותר.
לעומת זאת, תחושת הלכידות והיחד שפשטה בעורף הישראלי בעקבות המלחמה המתמשכת השרתה תחושת שייכות וסולידריות בקרב מי שנותרו מאחור, התחזקות הקשר עם המשפחה המורחבת וקהילתיות, לצד הדאגה הקשה ליקיריהם שבחזית.
תחושת שותפות הגורל הזו עשויה הייתה להקל במידה מסוימת על קשיי החיים. שני המוטיבים המנוגדים הללו עשויים להסביר מדוע נשים חוות את הקשיים בישראל בצורה פחות חריפה מגברים.
כך, גם בקצה המנוגד של המשיבים לסקר מתקבל פער מגדרי ניכר. 59.4% מהנשים השיבו כי הן שוקלות מעבר במידה נמוכה בלבד או כלל לא, לעומת 44.7% מהגברים. 39% מהנשים בחרו ב"כלל לא שוקלות מעבר", לעומת 30% מהגברים.
הנשים דואגות לעתיד הילדים
הפער המגדרי אינו מסתיים בשאלה מי שוקל לעזוב את ישראל. נתון נוסף בסקר מצביע על הבדל גם באופן שבו גברים ונשים תופסים את התועלת שבאזרחות זרה. בעוד גברים נוטים יותר לראות בדרכון זר פתח לאפשרויות כלכליות ופתרון ליוקר המחיה בישראל (40% מהגברים לעומת 31% מהנשים), אצל נשים בולט יותר שיקול המצב הבטחוני והחשש מקטסטרופה, ומכאן גם דאגה לעתיד הילדים (67% מהנשים לעומת 56% מהגברים).
לדברי פקס, ייתכן שהפערים משקפים גם דרכי תגובה שונות לקשיים בישראל: בעוד גברים נוטים יותר לשקול ניתוק של מרכז החיים ומעבר למדינה אחרת, נשים עשויות לראות באזרחות נוספת אמצעי להרחבת האפשרויות של המשפחה והילדים, מבלי שהדבר יתורגם בהכרח לרצון מידי להגירה.
לדברי עו"ד פקס "הגישה הנשית", הרואה בדרכון כנכס להבטחת העתיד, מתרחשת לנגד עיניו במקרים רבים המטופלים במשרדו. לדבריו, במקרים רבים, עצם הוצאת הדרכון לא קשורה כלל לתכניות הגירה קרובות.
"דרכון מהווה אופציה לחיים במדינה אחרת, אבל לא מצביע דווקא על כוונות מעשיות להגירה", אומר פקס. "ברגע שאדם אומר שהוא שוקל ממש להעביר את חייו למדינה אחרת, נכנסים לתמונה מקום עבודה, בן או בת זוג, ילדים, מערכת חינוך, דיור, שפה ורשת משפחתית וחברתית. לכן אני לא חושב שנכון להסיק מהסקר שנשים פשוט פחות מוטרדות מהמציאות בישראל, אלא אולי על גישה מעשית יותר בקרב נשים, בשל נכונות מוצהרת פחותה מצדן לשקול הגירה".
לדברי פקס, כאשר מחברים את הממצאים - מתקבלת תמונה מעניינת: הגברים בישראל נוטים יותר לחשוב על מעבר לחו"ל כאפשרות ממשית - יציאה להרפתקאה לשיפור המצב הכלכלי במקום חדש, בעוד שבקרב נשים הדרכון הזר עשוי להיתפס יותר כרשת ביטחון וכאמצעי להרחבת האפשרויות של המשפחה והילדים, גם בלי כוונה מיידית לעזוב את הארץ.
"ייתכן שעבור חלק מהגברים דרכון זר מתחבר מהר יותר למחשבה על חיים במקום אחר, עבודה אחרת והזדמנויות כלכליות חדשות, בעוד שאצל נשים הוא משמש יותר כהבטחת אפשרויות לעתיד", אומר פקס.
"בסופו של דבר, דרכון נוסף לא מחייב אף אחד לעזוב את ישראל. הוא רק נותן את האפשרות לעשות זאת. למעשה הרבה מהפניות היזומות שמגיעות למשרד נעשות על ידי הדור המבוגר יותר, סבים או סבתות אשר לא שוקלים הגירה בעצמם, אולם רוצים לדאוג לדרכון עבור דור ההמשך, ילדיהם ונכדיהם. ומהסקר עולה שגברים ונשים כנראה מסתכלים על האפשרות הזאת בצורה שונה".