רוב האנשים שנכנסים להליך גירושין חושבים שהקרב המשפטי מתחיל באולם בית המשפט מול השופט, כשכל צד מציג את טענותיו. המציאות בשטח שונה: המהלך שעשוי להכריע את גורל התיק מתרחש הרבה קודם, בשלב שנראה תמים לחלוטין ואפילו מנחם - שלב שכל כולו נועד לפייס בין בני הזוג ולמנוע מהם את ההסלמה והמלחמה.
זהו שלב הבקשה ליישוב סכסוך, שער חובה שאיש אינו יכול לעקוף בדרך לתביעה. אלא שדווקא השער הזה, שנבנה מתוך רצון להשכין שלום, הפך עם השנים לאחת הזירות הטקטיות הרגישות והמתוחכמות ביותר בדיני המשפחה. עו"ד משה פרדס מסביר כיצד עיתוי ההגשה, הערכאה המשפטית שאליה מגישים את הבקשה, סדר הצעדים ובעיקר תום הלב שבבסיס הבקשה, יכולים לקבוע מי מנהל את המשחק עוד לפני שהתביעה הראשונה בכלל מוגשת.
השער שאי אפשר לעקוף
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע כלל חד: אי אפשר להגיש תביעה בדיני משפחה - לא בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה - בלי לפתוח תחילה בהליך של בקשה ליישוב סכסוך. את הבקשה אפשר להגיש באחד משני מסלולים מקבילים: ביחידת הסיוע שעל יד בית המשפט לענייני משפחה, או ביחידת הסיוע שעל יד בית הדין הרבני. שתי היחידות מורכבות מעובדים סוציאליים הכפופים למשרד העבודה והרווחה. יש חשיבות עליונה לשאלה היכן מגישים את הבקשה ומי מבין הצדדים מגיש אותה ראשון.
מי שמגיש ראשון נהנה מיתרון
כאן מתחיל המשחק האמיתי. עם הגשת הבקשה נכנסת לתוקף תקופת עיכוב הליכים של כ-60 ימים, שבמהלכה אי אפשר להגיש תביעות לאף ערכאה משפטית, למעט סעדים זמניים דחופים, כגון עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים, צווי מניעה או מזונות זמניים.
חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מקצועי לפני שמגישים את הבקשה ליישוב סכסוך. הערכאה המשפטית שאליה תוגש הבקשה היא זו שתדון בדרך כלל בסעדים הזמניים, וחשוב לשקול מהותית איזו ערכאה עדיפה בהתאם לדין הקיים בכל אחת מהן.
"לעניין ההשלכות על זהות הערכאה שתדון בתביעות שתוגשנה בתום תקופת עיכוב ההליכים, לא משנה לאיזו יחידת סיוע מגישים את הבקשה הראשונית", מסביר עו"ד פרדס, "אבל משנה מאוד מי מגיש אותה ראשון".
הסיבה: לפי החוק, מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מקבל זכות ראשונים למשך 15 ימים בתום תקופת עיכוב ההליכים להחליט לאיזו ערכאה יגיש את תביעותיו. תביעות גירושין וכתובה חייבות להתברר בכל מקרה בבית הדין הרבני, שלו הסמכות הייחודית לדון בהן, אך בנושאי מזונות, רכוש, משמורת והסדרי שהות - הסמכות מקבילה גם לבית המשפט האזרחי והבחירה נתונה בידיו. "שימוש נכון בפריבילגיה הזו, לצד ייעוץ מקדים אצל עו"ד מנוסה, עשוי להוביל להבדל משמעותי בתוצאה המשפטית".
הכוונה המקורית מאחורי החוק הייתה אכן נקייה: לתת לצדדים סיכוי ליישב את הסכסוך בדרכי שלום לפני שנפתחים מאבקים משפטיים. אלא שדווקא הכלל הזה הפך לזירת התמודדות מתוחכמת.
המקרה שממחיש הכול
עו"ד פרדס משחזר תיק אמיתי שניהל לאחרונה בתל אביב: הצדדים היו בהליך גישור פרטי במשך כשנה. הסכם הגישור קבע כי כל עוד נמשך הגישור לא ייפתחו הליכים משפטיים על ידי מי מהצדדים, ורק לאחר הודעה בכתב למגשר על הפסקת הגישור, ובחלוף שבעה ימים, ניתן יהיה להגיש תביעות.
הצד השני החליף ייצוג, הגיע לפגישת גישור, ולמחרת הגיש בהפתעה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה - מבלי ששלח הודעה בכתב כנדרש בהסכם. עו"ד פרדס הגיש בקשה למחיקת ההליך, בהסתמך על פסק דין של בית המשפט העליון, בהרכב שבעה שופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש, אשר קבע כי חובת תום הלב חלה גם בהליך של בקשה ליישוב סכסוך. בית המשפט ביקש את תגובת הצד השני, אך קיבל את טענותיו של עו"ד פרדס והורה על מחיקת ההליך.
הצד השני ניסה את מזלו שוב: הפעם שלח הודעה בכתב למגשר והמתין 7 ימים, לשיטתו, בטרם הגיש בקשה שנייה ליישוב סכסוך. אלא שהוא טעה בספירת הימים וכלל את היום הראשון במניין - בניגוד לכלל המשפטי הקובע כי אין מונים את היום הראשון, גם בהליך חוזי שאינו שיפוטי. עו"ד פרדס הגיש בקשת מחיקה נוספת, ובית המשפט מחק את ההליך שוב בפעם השנייה - והפעם אף חייב את הצד השני בהוצאות משפט.
במקביל, בחלוף 7 ימים כחוק, הגיש עו"ד פרדס בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני. הבקשות שהגיש הצד השני למחיקת ההליך בבית הדין הרבני נדחו, וההליך עומד בעינו. "הנקודה של הגשת בקשה ליישוב סכסוך בתום לב היא קריטית", מסכם עו"ד פרדס.
תום לב - לא סיסמה, אלא כלל מכריע
מהו בעצם תום לב בהקשר הזה? עו"ד פרדס מבחין בין הגשה כנה להגשה טקטית: "אם כל הכוונה הייתה לחסום את הצד השני ולרכוש סמכות, בלי כוונה אמיתית ליישב את הסכסוך ותוך הפרת הסכם גישור - מדובר בחוסר תום לב". כאשר קיים הסכם חתום המחייב הודעה מוקדמת והצד השני עוקף אותו, חוסר תום הלב גלוי לעין, וכך קבע גם בית המשפט.
ומה ההשלכות? בית המשפט מוסמך למחוק בקשה שהוגשה בחוסר תום לב ואף לחייב בהוצאות משפטיות.
מה עושים כשהצד השני מנצל את התקופה?
ומה אם צד מנצל את עיכוב ההליכים כדי להבריח נכסים? עו"ד פרדס מרגיע: אין צורך לחכות. סעדים זמניים דחופים - כגון עיקולים, צווי מניעה ועיכוב יציאה מהארץ - ניתן להגיש גם במהלך תקופת יישוב הסכסוך.
השורה התחתונה פשוטה: "ההגשה חייבת להיות בתום לב". לא נדרשת כאן רמת תום לב גבוהה, אך אם התחייבת בהסכם ללכת לגישור ולא להגיש הליכים משפטיים בינתיים, והגשת בכל זאת - זהו חוסר תום לב העלול לגרום למחיקת ההליך. מי ששומר על הכלל הזה, ובמקביל מגן על האינטרסים שלו באמצעות סעדים זמניים, נכנס להליך על קרקע יציבה ומונע סנקציות בהמשך.
עו"ד ונוטריון משה פרדס הוא מהמומחים המובילים בדיני משפחה בישראל. הוא מוסמך גם כטוען רבני מאז 1992, נוסף על היותו עורך דין ונוטריון, דבר המאפשר לו לייצג לקוחות מתוך ידע מקצועי מעמיק בבתי המשפט האזרחיים ובבתי הדין הרבניים כאחד. לאורך למעלה משלושה עשורים צבר ניסיון עשיר בתביעות גירושין, משמורת, מזונות, רכוש, ירושות ועריכת צוואות. לצד דיני המשפחה, המשרד עוסק במקרקעין, בבוררויות ובליווי עסקאות נדל"ן.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.