ב-13 באפריל 2029, שיוצא במקרה גם יום שישי ה-13, יתרחש אחד המפגשים האסטרונומיים הנדירים של זמננו: האסטרואיד אפופיס יחלוף במרחק של כ-32 אלף ק"מ בלבד מפני כדור הארץ. הוא יהיה קרוב יותר אלינו מחלק מהלוויינים שנעים במסלולים גבוהים, ובאזורים נרחבים באירופה, אפריקה ואסיה ניתן יהיה אפילו לראות אותו בעין בלתי מזוינת.
למרות המוניטין המאיים שדבק בו מאז שהתגלה ב-2004, אפופיס לא צפוי לפגוע בכדור הארץ. המדידות שנאספו מאז אפשרו לאסטרונומים לשלול פגיעה לפחות במאה השנים הקרובות. אלא שמחקר שפורסם השנה הפך את השאלה המוכרת על ראשה: במקום לבדוק מה האסטרואיד עלול לעשות לנו, החוקרים בדקו אם משהו שאנחנו השארנו סביב כדור הארץ עלול לפגוע בו.
הסיבה היא מסלולו החריג של אפופיס. בדרכו אל נקודת הקרבה המרבית הוא יעבור באזור שבו נמצאים לוויינים פעילים, חלליות שיצאו משימוש, שלבי טילים ושברי פסולת אחרים. רובם לא צפויים להתקרב אליו כלל, אבל החוקרים גילו שבכמה תרחישים אפשריים המרחק בין האסטרואיד לעצמים מלאכותיים עלול להיות קטן באופן מפתיע.
3,250 עצמים נכנסו לחישוב
במחקר שפורסם במאי ב-The Planetary Science Journal בחנו ג'וליה סקטינו ואלסנדרו רוסי 3,250 עצמים מקוטלגים במסלולים גבוהים סביב כדור הארץ, שהאפוגיאה שלהם - הנקודה הרחוקה ביותר במסלול - נמצאת בגובה של יותר מ-30 אלף ק"מ.
הרשימה כללה לוויינים פעילים, חלליות נטושות, גופי טילים ופסולת חלל שמסלוליהם עשויים לחצות את האזור שבו יעבור אפופיס. מכיוון שאי אפשר לדעת כבר עכשיו היכן בדיוק יימצא כל עצם באפריל 2029, החוקרים לא ניסו לחזות את מיקומו המדויק של כל אחד מהם. במקום זאת הם יצרו אוכלוסייה מדומה ובחנו מגוון רחב של תצורות מסלול אפשריות.
התוצאות אינן אומרות שעשרות עצמים אכן עומדים לחלוף ליד אפופיס. מדובר בתרחישים גיאומטריים אפשריים, וחלקם קיצוניים ולא סבירים. אבל הם הראו שבנסיבות המתאימות חלק מהעצמים יכולים תאורטית להגיע קרוב מאוד למסלולו של האסטרואיד.
מתוך 3,250 העצמים שנבדקו, כ-219 נמצאו כבעלי תצורות אפשריות שיכולות להביא אותם למרחק של פחות מ-100 ק"מ מאפופיס, ו-70 למרחק של פחות מ-50 ק"מ. בארבע קבוצות מסלול שהחוקרים בחנו לעומק, המרחקים המינימליים התאורטיים הגיעו לכ-5, 29, 12 ואפילו 4 ק"מ בלבד.
אלה אינם ניבויים להתקרבות בפועל. החוקרים מדגישים שהעבודה שלהם בוחנת מה אפשרי מבחינה גיאומטרית, ולא מחשבת את ההסתברות לכך שכל אחד מהתרחישים אכן יתרחש.
הסכנה הגדולה יותר היא דווקא מהזבל
לוויינים פעילים ומבוקרים במסלול הגיאוסטציונרי אינם החשש העיקרי. רובם נשמרים קרוב למישור קו המשווה, בעוד אפופיס יעבור במסלול נטוי ביחס אליו, ולכן החוקרים מעריכים שרוב הלוויינים האלה לא יושפעו מהמעבר.
הסיפור מסתבך כשמגיעים לעצמים שכבר אין מי ששולט בהם. סביב כדור הארץ נמצאים לוויינים נטושים ושברי פסולת במסלולים אליפטיים ונטויים, שחלקם חוצים את אזור המסלול הגיאוסינכרוני. נוסף על כך, הקטלוג הקיים אינו כולל בהכרח את כל העצמים הקטנים שנעים שם.
לכן, אף שהחוקרים מגדירים את הסיכוי להתנגשות כ"נמוך ביותר", הם גם אומרים שלא ניתן לשלול לחלוטין מפגש עם פיסת פסולת או חללית נטושה. חוסר הוודאות במיקומם של עצמים כאלה ב-2029, יחד עם אי ודאות של כמה קילומטרים במסלולים העתידיים, משאיר חלון קטן לאפשרות הזאת.
וזה בדיוק הטוויסט: אפופיס, שפעם נחשב לאחד האסטרואידים המאיימים ביותר הידועים לאדם, עלול להגיע לסביבת כדור הארץ ולגלות שהמפגע הוא דווקא מעשה ידי אדם.
האם התנגשות יכולה לשלוח אותו לכדור הארץ?
במילה אחת - לא.
בקצת יותר מילים - החוקרים מדגישים שגם אם אפופיס יתנגש בחללית נטושה או בפסולת חלל, האירוע לא צפוי לשנות באופן משמעותי את מסלולו ולא להפוך אותו לאיום על כדור הארץ.
אבל הוא בהחלט עשוי להשפיע על האסטרואיד עצמו. מהירות המעבר היחסית באזור תהיה בסדר גודל של 7.4 ק"מ בשנייה, ולכן גם פגיעה בעצם קטן עשויה להעביר לאפופיס מספיק אנרגיה כדי להשפיע על סיבובו, ליצור הפרעה בפני השטח או להעיף ממנו חומר.
וזה עלול להיות כאב ראש רציני למדענים.
המעבר של אפופיס נחשב לניסוי טבעי יוצא דופן. כוח הכבידה של כדור הארץ צפוי לשנות את מסלולו ואת קצב הסיבוב שלו, ואולי גם לגרום לתזוזות ומפולות על פניו. החוקרים רוצים למדוד את השינויים האלה כדי להבין טוב יותר כיצד אסטרואידים בנויים ואיך הם מגיבים למעבר קרוב ליד כוכב לכת.
אם פיסת פסולת תפגע בו בדיוק באותו פרק זמן, יהיה קשה יותר להפריד בין השינויים שנגרמו מכוח המשיכה של כדור הארץ לבין אלה שנגרמו מההתנגשות.
סוכנויות החלל כבר נערכות למפגש
גם נאס"א וגם סוכנות החלל האירופית מתכוננות לאפריל 2029.
החללית האירופית Ramses נמצאת בהכנות לקראת משימה שתביא אותה אל אפופיס לפני ההתקרבות לכדור הארץ. המטרה היא ללוות אותו בזמן המפגש ולראות כיצד כוח הכבידה של כדור הארץ משנה את צורתו, סיבובו ופני השטח שלו.
גם החללית OSIRIS-APEX של נאס"א צפויה להגיע לאפופיס לאחר המעבר, ביוני 2029, ולחקור מקרוב את השינויים שחלו בו.
האירוע כולו נדיר בצורה יוצאת דופן. לפי סוכנות החלל האירופית, אסטרואיד בגודל כזה מתקרב כך לכדור הארץ בערך פעם ב-5,000 עד 10,000 שנה.
אפופיס עצמו, שקוטרו הממוצע מוערך בכ-340 מטרים, קיבל את שמו מאפפ, אל הכאוס והחורבן במיתולוגיה המצרית העתיקה. כשנמצא לראשונה, חישובים מוקדמים אף העלו אפשרות שיתנגש בכדור הארץ ב-2029. החשש הזה הוסר לחלוטין עם שיפור המדידות.
כעת, לקראת המעבר ההיסטורי, הסיפור קיבל תפנית אירונית למדי: האסטרואיד שפעם גרם למדענים לחשוש שהוא יפגע בנו צפוי לחלוף בשלום. השאלה החדשה היא האם בדרך אנחנו עלולים להיות אלה שיפגעו בו.