בגיל 16, כשהן עדיין מתמודדות עם מבחנים, בגרויות, חיי חברה ומציאות ביטחונית שמשתנה כל העת, אודיה אג'יגו ומאי מוצפי כבר מתכננות את דרכן לפקולטה לרפואה ולשירות כרופאות בצה"ל. תוכנית חדשה של משרד החינוך מנסה להפוך את השאיפה הזאת למסלול ברור יותר, באמצעות חיבור תלמידי תיכון לסטודנטים שכבר לומדים בעתודה הרפואית.
"זה קשה ומשאיר מעט זמן לדברים אחרים, אבל שווה את זה", מספרת אודיה, בת 16, שלומדת פיזיקה ומדעי הבריאות בתיכון אורט שחקים בנהריה ומתנדבת במד"א. היא חולמת להיות רופאה צבאית, ורצוי בתפקיד שיאפשר לה להעניק טיפול רפואי בשטח.
"התחלתי להתעניין במסלול צמרת כי חיפשתי שילוב של רפואה ושירות משמעותי", היא מספרת. "לאט-לאט גיליתי שזה לגמרי הכיוון שלי. הרעיון של מתן מענה רפואי מקצועי בשטח הוא מה שבאמת מושך אותי להגיע לשם".
עד לאחרונה, החלום נראה לה רחוק. אודיה הכירה את "צמרת", מסלול העתודה האקדמית לרפואה של צה"ל באוניברסיטה העברית, אך לדבריה לא ידעה כיצד מתקבלים אליו. "הכרתי את המסלול בצורה די שטחית ולא חשבתי שזה כל כך ריאלי עבורי. דרך התוכנית גיליתי שזו אפשרות שקיימת, שבאמת אפשר לשלב תואר ברפואה עם השירות בצה"ל ושיש מעטפת שיכולה לעזור לי להגיע לשם".
המעטפת שאודיה מתארת היא פיילוט חדש של משרד החינוך, שנועד לחשוף תלמידי מגמות ביוטכנולוגיה ומערכות בריאות למסלול צמרת וללוות אותם בדרך אליו כבר מכיתה י'. יותר מ־800 תלמידים נחשפו השנה לתוכנית, ו־544 תלמידים מ־82 בתי ספר, מאילת ועד קריית שמונה, השלימו את שנת הפיילוט הראשונה.
"פתאום הבנתי מה צריך לעשות ומתי"
מאי מוצפי, בת 16 משוהם, לומדת כימיה, ביוטכנולוגיה וביולוגיה. היא שמעה על "צמרת" כבר לפני כשנתיים וחשבה שרפואה בצה"ל עשויה להיות אפשרות עבורה, אבל התקשתה להבין את הדרך לשם.
"הכרתי את צמרת, אבל לא ברמה שאפשרה לי להבין באמת את התוכנית", היא מספרת. "חשבתי שרפואה בצה"ל היא אפשרות, אבל הכול נראה מאוד מסובך. היה קשה להבין את המסלול ואת מה שצריך לעשות".
החשש המרכזי שלה היה תנאי הקבלה. "צריך להשיג ציונים גבוהים מאוד גם בבגרויות וגם בפסיכומטרי רק כדי לנסות להתקבל. זה קשה ומפחיד".
במסגרת הפיילוט, סטודנטים לרפואה ומפקדים שכבר עברו בעצמם את הדרך לצמרת מלווים את התלמידים בקבוצות קטנות. הם מסבירים על דרישות הסף, המיונים ולוחות הזמנים ומנסים להפוך את המסלול המורכב לרצף משימות ברור יותר.
"בעקבות הליווי הצלחתי להבין את תנאי הקבלה וכמה זמן יש לי להשיג כל אחד מהם, למשל מתי לעשות פסיכומטרי", אומרת מאי. "לפני התוכנית היה לי קשה להחליט מתי להתחיל ובאילו מועדים לגשת, כי לא ידעתי מהו המועד האחרון שמאפשר להתקבל. אחרי שהסטודנטים הסבירו לנו, יכולתי לתכנן את הדרך כמו שצריך. זה הפחית מאוד את הלחץ".
עבור אודיה, המפגש עם הסטודנטים סיפק גם משהו שקשה למצוא באתר רשמי. "הם עזרו לי להבין את צמרת מעבר ללימודים ולדרישות. שמעתי ממקור ראשון איך הם חווים את המסלול מבחינה חברתית, איך הם מתמודדים עם העומס ועד כמה הוא מקשה עליהם. הם נתנו לי תמונה אמיתית על החיים במסלול".
בגרויות, פסיכומטרי, צבא - וגם להיות פשוט בת 16
תהליך הקבלה לצמרת אינו פשוט גם עבור תלמידים מצטיינים. מגמות ביוטכנולוגיה ומערכות בריאות נלמדות בהיקף של 15 יחידות לימוד וכוללות מקצוע מדעי מוגבר, לימודים עיוניים והתנסות מעשית. לצד כל אלה נדרשים התלמידים המעוניינים בעתודה הרפואית להתכונן לפסיכומטרי, למיוני הצבא ולתהליך הקבלה ללימודי רפואה.
"זה לגמרי מאתגר", אומרת אודיה. "צריך לשלב בין הבגרויות, המיונים של הצבא והפסיכומטרי, וגם לא לשכוח שיש חיי חברה, משפחה ודברים אחרים שרוצים לעשות. זה קשה יותר ומצריך ניהול זמן טוב, אבל זה לגמרי אפשרי".
מאי מתארת מציאות דומה. "תהליך הקבלה מורכב מאוד עבור תלמידי תיכון. קשה לשלב את הלימודים עם הניסיון לעמוד בכל תנאי הקבלה, וזה משאיר מעט מאוד זמן לדברים אחרים. אבל אני חושבת שזה שווה את זה".
עבור אודיה, המציאות הביטחונית דווקא מחזקת את הרצון לשרת כרופאה. "כל מה שקורה במדינה נותן לי עוד מוטיבציה לעשות שירות משמעותי. אני רוצה לעזור לכמה שיותר חיילים וחיילות ולתת מעצמי איפה שצריך".
"אחים גדולים" בדרך לרפואה
הפיילוט הושק לאחר שבשנה האחרונה לא אוישו כל המקומות שהוקצו לעתודה הרפואית בצה"ל, משום שלא הגיעו מספיק מועמדים שעמדו בדרישות. במשרד החינוך מבקשים להגדיל את מספר התלמידים שנחשפים למסלול, במיוחד בקרב בני נוער שלומדים במגמות הקשורות לבריאות ולרפואה אך אינם מכירים את האפשרות או נחשפים אליה בשלב מאוחר מדי.
"הרבה מאוד מהם רוצים את זה, אבל פשוט לא מכירים את התוכנית", מסבירה תמר פרץ-מנחמוב, מפמ"ר ביוטכנולוגיה ומערכות בריאות במשרד החינוך. "הם גם לא יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להתקבל. החלטנו לתת להם דחיפה ולהציע להם את האפשרות להיכנס כבר לעתודה הרפואית בצה"ל".
אחד הקשיים המרכזיים הוא לוח הזמנים. מי שמבקש להתקבל למסלול נדרש לגשת לפסיכומטרי כבר במהלך התיכון ולהיערך במקביל למיוני צה"ל ולאוניברסיטה. חשיפה מאוחרת עלולה לגרום לתלמיד להחמיץ מועד קריטי, גם אם הוא מתאים למסלול.
לשם כך פועלת התוכנית במתכונת של "אח גדול": סטודנטים בצמרת מלווים את התלמידים החל מכיתה י', מסבירים להם כיצד להתנהל בצו הראשון וביום המא"ה, למה לשים לב ואיך להתכונן לכל שלב.
תלמידי כיתה י"ב שהשתתפו בפיילוט ממשיכים כעת בשלבי המיון לצמרת, ואילו תלמידי השכבות הצעירות ימשיכו לקבל ליווי גם בשנה הבאה. בעקבות שנת הפעילות הראשונה, במשרד החינוך מתכוונים להרחיב את התוכנית ולאפשר לתלמידים נוספים לקבל הכוונה ממי שכבר עשו את הדרך בעצמם.
"הדרך להגדלת מספר הרופאים בישראל צריכה להתחיל כבר בתיכון", אמר שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש. "אנחנו חייבים לזהות מוקדם ככל האפשר את הצעירים שכבר היום יש בהם יכולת ומצוינות, ולתת להם את הכלים להפוך אותן לדרך של רפואה, שליחות ותרומה למדינה. כך נבנה את דור הרופאים הבא של ישראל".