מהנער העקשן למדריך שמוביל אחרים: הסיפור של נחמן פריד

כשהגיע נחמן פריד בפעם הראשונה למרכז הימי של זיו נעורים בחדרה, בכיתה ח', הוא לא ממש ידע מה לעשות עם הים. למעשה, הוא כמעט לא הכיר אותו - ובוודאי שלא ידע עד כמה הוא עתיד להשפיע על חייו.

"הים פתח לי את הכול", הוא מספר היום. "לפני זיו נעורים לא כל כך ידעתי מה זה ים. הגעתי לכאן בכיתה ח', ולפני שהגעתי זה בעיקר היה לריב ולעשות בעיות בכל מסגרת". המפגש עם הים היה עבורו הרבה יותר מפעילות אחר הצהריים. בהדרגה, המקום הפך למרחב שבו הוא יכול לעצור, להירגע, לחשוב ולהרגיש שהוא מסוגל לעשות דברים אחרת.

"אבל ים זה לא רק מקום ליהנות בו", הוא אומר. "הוא מרגיע אותך ומסדר לך את המחשבות, פותח אותך. הים שינה אותי לטובה, וזה לגמרי בזכות העמותה".

הסיפור של נחמן ממחיש את הרעיון שעומד מאחורי התוכנית החינוכית של זיו נעורים: השינוי לא מתרחש ברגע אחד, וגם לא באמצעות פעילות חד-פעמית. הוא נבנה מתוך התמדה, קשר אישי, תחושת מסוגלות ואחריות שהולכת וגדלה עם הזמן.

בזיו נעורים מדגישים כי המטרה היא להקנות לחניכים יכולת להתמיד, להתמודד עם אתגרים ולקחת אחריות אישית על הבחירות והמעשים שלהם. אצל נחמן, התהליך הזה הלך רחוק במיוחד.

"זה לא סתם לבוא לים", הוא אומר. "ככל שאתה גדל ומתפתח, אתה מבין את החשיבות של המקום הזה, שאתה יכול לשנות הכול בחיים שלך מכאן. פעם הים היה מקום לבוא וליהנות בו, אבל זה יותר מזה".

עם הזמן, החניך הפך למי שמוביל אחרים. "לא ציפיתי שזה יקרה", הוא מודה. "אבל מהדבר הזה היום אני מייצג את זיו נעורים בתחרויות ואני מדריך בעמותה. עם הזמן אתה מבין כמה אתה יכול לעשות ולשנות".

המעבר מחניך למדריך אינו רק שינוי בתפקיד. עבור נחמן, הוא מסמל את השינוי שעבר בעצמו. "רציתי להדריך כדי שתהיה לי סמכות ואחריות. להפוך מחניך למדריך זה מטורף מבחינתי. אתה מרגיש שאתה עושה משהו, מכוון ילדים, מדבר אליהם ועוזר להם להתפתח. זה שינה לי את הכיוון בחיים ואת העתיד שלי".

הוא מספר כי במסגרת התהליך בזיו נעורים הצליח להשלים בגרות, לרכוש מקצוע ולראשונה להסתכל קדימה בתחושה שהעתיד נמצא בידיו. "סיימתי בגרות בזכות העמותה, רכשתי פה מקצוע ועכשיו אני מסתכל אחרת לגמרי על העתיד שלי".

אבל כשנחמן מדבר על מה שהפך את זיו נעורים למשמעותית כל כך עבורו, הוא לא מדבר קודם כול על הסירות, השיט או אפילו על הים. הוא מדבר על האנשים. "הדבר הכי טוב בעמותה זה הצוות. אין ספק. זו מעטפת ענקית, שאין אותה בשום מקום".

בראש המעטפת הזו עמדה עבורו דנה הדר, מנהלת תחום החינוך בעמותה, שהייתה המדריכה שלו והפכה עם השנים לדמות משמעותית בחייו. "הקשר עם המדריכה שלי, דנה הדר, הוא מיוחד", הוא מספר. "זו כבר לא מדריכה, היא כמו אמא. ישר באה, מביאה לך, מדברת איתך, מה שאתה צריך היא דואגת".

כדוגמה הוא מספר על יום שבו נזקק לעזרה לקראת מיון מקוון לגדנ"ע של השייטת. "ישר קיבלתי ממנה קבצים ללמוד מהם על השייטת, היא דיברה עם חברים שלה ששירתו שם כדי שיעזרו לי והיא באמת עזרה לי. אתה 'כולה' חניך אחד שלה, אבל היא תעשה הכול בשביל כל חניך שלה. היא תמיד איתך ותמיד תומכת".

מבחינת דנה, הסיפור של נחמן הוא בדיוק הסיבה שבגללה התוכנית קיימת. "אני הכי גאה בו בעולם. זה מטורף", היא אומרת. "השינוי שנחמן עשה בזיו נעורים הוא שמיים וארץ. הוא השראה להמון חניכים, שמחפשים את ההכוונה שלו ואת המילה הטובה שלו בים".

לדבריה, העובדה שנחמן עצמו מצביע דווקא על הצוות כדבר החשוב ביותר בעמותה אומרת הרבה על הדרך שעבר. "אם הוא, מנקודת מבט של חניך, אומר שהדבר הכי טוב כאן זה הצוות, אז זה אומר הכול עליו ועל התהליך שהוא עבר כאן, כי הוא כבר חלק מהצוות".

דנה זוכרת את תחילת דרכו ואת המורכבות שממנה הגיע, והיום, היא אומרת, קשה כמעט לזהות את אותו נער. "הוא עבר המון בזיו נעורים, אני זוכרת את תחילת הדרך שלו ואת מה שהוא עבר לפני שהגיע לכאן מהפנימייה, והיום הוא הגאווה שלנו. הוא מאוד מוערך ואהוב, והכי טוב שיש מבחינתנו, בכל מה שיבחר לעשות, בצבא ובעתיד".

אצל נחמן, ההמשכיות קיבלה משמעות נוספת: הוא לא רק נשאר מחובר לים, אלא נשאר גם כדי להיות עבור אחרים מה שהמדריכים שלו היו עבורו. "המדריכים פה הם מעבר למדריכים", הוא אומר. "הם חברים, שותפים, יעשו הכול בשבילך עד שתצליח ושיהיה לך טוב. עד שתיתן בראש ותעלה על הדרך שלך".

נחמן כבר לא נמצא רק בצד שמקבל עזרה, אלא גם בצד שנותן אותה. "אותי הפעילות בעמותה שינתה מקצה לקצה", הוא אומר. "יש עוד נערים ונערות כמוני, שאם ימשיכו ויתמידו זה יעשה להם את זה גם. הם יכולים להצליח פלאים".

דנה מסכימה. מבחינתה, נחמן הוא הוכחה לכך ששינוי שמתחיל בשנות הנעורים יכול להפוך למסלול חיים חדש. "וכמוהו יש עוד אנשים שיכולים לעשות תהליכים דומים, להתקדם ולעשות שינוי אמיתי בחיים שלהם", היא אומרת.

נחמן עצמו מסכם את הדרך שעשה במשפט אחד: "אם לא הייתי נכנס לים ולא מכיר את הפעילויות האלה או מתמיד בעמותה ומדריך, אני לא יודע איזה בן אדם הייתי".

לדבריו, אפילו אמו, שהיא בעצמה סקיפרית, אומרת לו מדי יום שהים עשה לו טוב, הפך אותו לשמח ונתן לו שאיפות ומוטיבציה. עבורו, הים הפך ממקום פיזי למקום שממנו אפשר לצאת לדרך חדשה: "בלי הים אני כלום".

עמותת זיו נעורים הוקמה על ידי יוצאי שייטת 13 לזכר חברם, זיו לוי ז"ל, ופועלת כבר יותר מ-26 שנים בפריסה ארצית למניעת נשירה ולהעצמת בני נוער בסיכון. העמותה משלבת פעילות ימית מאתגרת עם תהליך חינוכי-ערכי, באמצעות שיט, גלישה, חתירה ופעילויות נוספות בים, במטרה לפתח אחריות אישית, עבודת צוות, מנהיגות, חוסן ותחושת שייכות.

בשנים האחרונות הרחיבה זיו נעורים את פעילותה גם מעבר לעבודה עם בני נוער, והיא מפעילה תוכניות עבור משפחות מפונים, משפחות שכולות, נפגעי פוסט-טראומה משירות צבאי, לוחמים בסדיר ובמילואים ואוכלוסיות נוספות.