56 ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית בארה"ב פנו אתמול (חמישי) לראשי ועדות הכוחות המזוינים בקונגרס בדרישה להסיר מחוק תקציב ההגנה לשנת 2027 - סעיף שנועד להעמיק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי-ביטחוני בין ארה"ב לישראל, כך דווח ברויטרס.
הסעיף, שמספרו 219, נועד להאיץ פיתוח משותף של טכנולוגיות צבאיות ולאפשר מיזמים משותפים, הסכמי רישוי וייצור בארה"ב בשיתוף התעשיות הביטחוניות הישראליות. הצעת החוק כבר עברה בבית הנבחרים ביולי וממתינה לפעולת הסנאט.
במכתב טענו הארגונים, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל ארה"ב וארגונים ערביים ויהודיים, כי העמקת השילוב עם התעשייה הביטחונית הישראלית תהיה "מסוכנת באופן יוצא דופן", על רקע הירידה בתמיכה הציבורית בישראל בארה"ב.
בחודש יוני האחרון נפגש חבר הקונגרס הרפובליקני מרלין סטצמן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים והגיש הצעת החלטה הקוראת להתחיל בהיערכות למודל חדש ביחסי ישראל-ארצות הברית לאחר פקיעת מזכר ההבנות הנוכחי ב-2028.
לדבריו, המהלך אינו נועד להחליש את הקשרים בין המדינות, אלא דווקא להעמיק אותם: "אני רוצה לראות את השותפות והיחסים בין ארצות הברית לישראל ממשיכים לצמוח. אנחנו כבר שותפים מצוינים", אמר.
סטצמן סיפר כי במהלך פגישתו עם נתניהו שמע מסר ברור: ישראל אינה רוצה להיתפס כמדינה התלויה בארצות הברית: "מה שנתניהו הסביר הוא שהוא לא רוצה שהעולם יראה את ישראל כתלויה בארצות הברית", אמר. "ישראל צמחה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. האוכלוסייה שלה מתקרבת לעשרה מיליון בני אדם והכלכלה שלה מתקרבת לתוצר של טריליון דולר".
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בריאיון היה השינוי שעובר על הציבור האמריקני, כולל בחלקים מהימין הרפובליקני. בשנים האחרונות גוברת הביקורת על סיוע חוץ בכלל, ובמקביל מתפתחת בקרב חלק מהדור הצעיר של הרפובליקנים גישה ביקורתית יותר כלפי ישראל. סטצמן אינו מתעלם מהמציאות הזאת: "יש לי בוחרים צעירים שלא אוהבים סיוע חוץ שאמריקה מעניקה למדינות אחרות. מבחינתם ישראל נכללת באותה קטגוריה", אמר. "אם אתה תומך בקיצוץ תקציבי, זו הצעת חוק שאתה צריך לתמוך בה. ואם אתה תומך בישראל, אתה צריך לרצות לראות את השותפות בין המדינות ממשיכה לצמוח".